7 תשובות
לדעתי הם צודקים ולאט לאט תראי שאם תתאמצי כמו שההורים שלך אומרים לך, ואם את מתעלמת מהדיכאון תוכלי לצאת ממנו
אנונימי
מהניסיון האישי שלי, אמא שלי לא הבינה כי היא לא רצתה בכלל להבין שמשהו כזה קיים אצלי, לכן היא התחילה גם לצעוק ולהכחיש. לא משנה כמה ניסיתי לדבר איתה. אני מניחה שאת צריכה לפנות למישהו אחר, שהם לא ההורים שלך, אם את רוצה לקבל עזרה כלשהי. יועצת, פסיכולוג, או כל אדם שאת חושבת שיוכל לעזור לך.
שמעי דיכאון זה מחלה נוראית אני בגלל דיכאון התחלתילעשות סמים קשים שמעי תאתחייבת פסיכאטר הוא יתן לך כדורים לדיכאון וחרדה וזה יעזור לך. אתחייבת לטפל כי דיכאון גורם לך לעשות בחירות לא נכון אולי לא עכשיו אבל אם ימשיך זה יקרה
היה לי מקרה כמו שלך, וההורים במקרה הזה לא הבינו אותי אז שיתפתי חברה אחת והיא עזרה לי לצאת מהדיכאון ולהתגבר עליו, אני מציעה לך לא לשמור את זה בפנים ולספר למישהי או מישהו שקרובים אליך את זה ותאמיני שהם יעזרו, ואת צריכה לזכור שזה תחילת שנה לאפחד אין כוח לקום או ללמוד ובאמת שזה עובר בסוף כי את תתרגלי למצב שאת צריכה לקום כל בוקר, ולגבי ההורים שוב פעם.. תסבירי להם שפשוט יש לך תקופה רעה ושהם צריכים לכבד אותך ולעזור לך ולעודד אותך, כדי שתתרוממי, תנסי שהם יבינו את המצב הזה, מקווה שעזרתי
אני מכירה אנשים פה שהיו בזה, תנסי לעשות משהו שיעזור לך, מוזיקה או תחביבים, בנוגע לדיכאון, הסבירי להם שדיכאון זה יותר מעצב, ממה שאני הבנתי פחות או יותר, שדיכאון זה דבר שלא פשוט לעבור אותו בלי תמיכה שלהם
דברי איתם, תסבירי להם על העניין.
אנונימית
אני גם הייתי ככה, אז הלכתי לפסיכולוג והוא נתן לי כדורים נוגדי דיכאון וזה עובד.
תבקשי מההורים שלך גם ללכת לפסיכולוג ואם זה באמת דיכאון הוא יתן לך מרשם לכדורים ויסביר להורים שלך על הדיכאון ויעזור לך