אני שונאת את החיים המסריחים האלה.

בגלל שטיפה רע לך עכשיו זה אומר שיהיה לך רע תמיד?

שואל השאלה:
זה לא עכשיו רק. זה שנים.

זה הכל תקופות בחיים..
לפעמים רע מאוד..
ולפעמים רע פחות..

תחפשי לעצמך חברים חדשים.
שיאהבו אותך כמו שאת..

יקרה שלי, הפסיקי להאשים את עצמך בכל דבר, לכל אחד יש תקופות רעות, אין אחד שזה לא קורה לו או יקרה לו, זה לכל אחד קורה. זו בעיה שלו ולא שלך, אושר לא נבנה על בנים או דברים כאלה, תעשי שתהיי מאושרת

כל מחלות הנפש למיניהן הן קשות מאוד.
ואני באמת שולחת לך חיזוקים.
עם זאת את חייבת למצוא את הכוח בתוכך כדי להתעורר ולהחליט "לא עוד! אני לא נותנת למחלה הזאת לשלוט עלי!".
עם כמה שפסיכולוגים, רופאים וכו' עוזרים, העזרה האמיתית תבוא רק ממך.
רק את חיה בגוף של עצמך.
רק את יכולה להציל את עצמך.
את חייבת לבחור בכך כל יום ויום; לקחת דף ולכתוב את זה מאתיים פעם מצידי, העיקר שתכניסי את זה למוח שלך ולא תיפלי להתקפים.
יש לך את הכוח! את רק צריכה להאמין בעצמך.
תתעלמי מכולם, החיים שלך הם רק שלך.
תתייחסי לגוף של כמו אל מקדש.
זה לא הולך להיות קל אבל מי אמר שקל זה טוב?
בהצלחה אהובה!

אני אומנם בת 11, אבל בחיים הקצרים שלי עד עכשיו הספקתי להציל את אמא שלי שלוש פעמים מהתאבדות, עברתי שלחוש חרמות בבית ספר, הייתי אנורקסית, יש לי 13 פסיכולוגים ו2 פסיאטרים, אני על כדורי דיכאון והרגעה.

אני לא משווה כי אני גם די בטוחה שאת עברת יותר בחיים.. ומי אני בכלל שאתנשא, ואני לא מתנשאת. אבל, כל אחד והחרא שלו. גם אם אחרים לא מראים את זה יכול להיות שמישהו שאת רואה שהחיים שלו דבש, הוא מסתיר הכל עמוק בפנים.

מה שאני מנסה לומר זה שאת רואה כרגע את הצרות שלך ליד איך שאחרים מראים או לא מראים את הצרות שלהם. תחשבי על זה שאת לא לבד בזה כי יש המון אנשים שעברו, עוברים ויעברו מה שאת עוברת וזה נמצא תחת הכותרת "החיים" לצערנו.
כרגע זאת תקופה, והיא תעבור אבל אם את רוצה שהיא תעבור ושתזכי לראות אותה עוברת גם ולהיות בחלק מאושר יותר של החיים שלך אני מציעה לך להשאר חזקה, כי זה כן יהיה קשה אבל זה יהיה שווה את זה בסוף