אני חושבת שאני אוהבת את דוד שלי.

אני יודעת שזה פסול, אבל אני באתי פה להתייעצות ללא שפיטה, אעריך מאוד אם תשארו בראש פתוח ותסיימו לקרוא הכל בלי פזיזות מיותרת כי כל דבר לא במקום באמת יצליח לפגוע בי.
בכ"מ, יש לי דוד שהוא גדול ממני בשנה(שזאת אומרת, אני אחיינית שלו), גדלנו ביחד לגמרי. הייתי הולכת לישון אצל סבתא וסבא בשבילו! שבוע ואפילו יותר. היינו כלכך "צמד חמד" עד גיל 11. מאז קצת התבגרנו, קיבלתי מחזור, עצבים על החיים, פתאום להיות איתו 24/7 לא קרץ לי ככ, הוא הלך לפנימייה וכל אחד היה עסוק בשלו. חוץ מאירועים משפחתיים לא היינו מתראים. וגם אז בקושי דיברנו, היי ביי ומנימוס בלבד במשך 4-5 שנים. בחצי שנה אחרונה התחלנו לחדש קשר, ממש. שוב היינו אני והוא, שוב יצאנו ביחד, ושוב העובדה שאנחנו אפילו גדולים יותר ויכלנו לצאת למקומות אחרים וגדולים יותר, הצלחנו לחדש את הקשר. והוא בא לישון אצלנו יום אחד, כי הבית שלהם היה מלא מידי(אורחים בלי סוף, אל תשאלו), ופתחתי את המיטה שלי, סידרנו ביחד את המיטה ואמרתי לו "יש כיף שאתה פהה" וממש התלהבתי, ופשוט התנשקנו. אני לא יכולה להגיד שזה הוא נישק ואני לא יכולה להגיד שזאת אני, זה היה הדדי ככ. סגרנו את הדלת ופשוט שכבנו על המיטה והמשכנו להתנשק בלי סוף(זה לא התדרדר, כמובן) לא קרה כלום, אבל ממש התנשקנו כמעט כל הלילה, בלי לחשוב מה יקרה אחכ. ומאז אני באמת חושבת שאני אוהבת אותו. כואב לי כלכך שאנחנו דודים, כואב לי לחשוב עליו, אני פשוט מתעלמים מזה ואני לא יודעת מה לעשות. תעזרו לי