כתיבה שלי... (פריקה)

היא הורסת לי את החיים, אבל גם לא, היא תיקנה לי אותם, והפכה אותם לטובים יותר מאז שהיא שלי, אבל הורסת לי את המחשבה, למה? כי אני חושב רק עליה..
אני מרגיש שאני כבר לא חשוב לה... אבל למה בכלל אני עוד אוהב אותה, היא פוגעת בי כל כך הרבה, בלי סוף... אבל כן, אני אוהב אותה, עדיין, איכשהו...
היא חשובה לי יותר מכל דבר אחר, ותמיד אהיה בשבילה, אבל לה, כבר לא אכפת ממני כבר... איפה התקופה שהיא אהבה אותי?
איפה התקופה שראיתי את הרגשות שלה?
איפה התקופה שהיא כתבה לי "בוא אלי עכשיו!" נעלמה...
למה היא פוגעת בי? למה אני כל כך מובן מאליו אליה?!
אבל עדיין, אעשה הכל בשביל הימים היפים שלנו יחזרו...