איך לגרום לאימא שלי לרדת מזה?

תדברי עם רכזת השכבה שלך או המחנכת שלך

שואל השאלה:
אבל היא לא תעזור, אם אימא שלי החליטה שאני נשארת שם אז אני אשאר שם.

אמאלה את יודעת כמה זמן לקח לי לשכנע את אמא שלי שתסכים לי לצאת ממופת!?! היא איימה עלי שאם אני אצא היא לא תקנה לי כלום. עד שבסוף רבתי שם עם כולם בכוונה יאז אמרתי לה שעושעחם עלי חרם ושאני לא באה לבית ספר יותר. זה היה מוגזם אבל ניסיתי הכל לפני זה ושום דבר לא עבד אז זה היה הטופ של הטופ.
וחוץ מזה עכשיו אני בכיתה יא אני 5 יחידות במתמטיקה ואנגלית וכל אלה שבמופת יורדים מ5 מואץ אלינו, המורים שלנו אפילו ממליצים שלא לעשות מואץ

תגידי לאמא שלך שעדיף לך להצליח בכיתה אחרת מאשר להכשל בכיתה הזאת, ושאת יודעת שבכיתה אחרת תצליחי להביא הישגים וציונים גבוהים מאוד

תגידי למחנכת או ליועצת או לרכזת
היא לא יכולה להכריח אותך להיות בכיתה מסויימת

אני לא רוצה שזה יישמע שאני נגדך, אבל: את רק בת 13. זה רק כיתה ח'. את לא התחלת אפילו את הקושי האמיתי בלימודים, לא לדבר על החיים. אם תכנעי עכשיו, מי יילחם בשבילך? רק את יכולה להועיל לעצמך, לשבת וללמוד.
אני לא בטוח לגבי התגובה של אמא שלך. אני באופן אישי שונא שצורחים עלי וזה לא קורה לי. אבל העובדה שאת צריכה להישאר בכיתה וללמוד לא משתנה. הרצונות שלך חשובים, אבל רק אחריי החובות שאת צריכה לבצע.
לגבי הקשה: אמא שלי עלתה לפני 25 שנה מברית המועצות לשעבר, למדה עברית רבע שנה והלכה ללמוד סיעוד (להיות אחות). היא לא הבינה מילה ממה שאמרו שם. אבל היא נלחמה ועבדה קשה והשיגה את מה שרצתה.

שואל השאלה:
את כל מה שרשמתם לי פה אני אמרתי לה.
לגבי חרם וכו' היא אמרה לי שבשיעורים גם ככה לא צריך חברים ואם אני רוצה בהפסקה אני אלך לחברות שלי שהן בכיתה הרגילה (זה מה שאני עושה אימא-,-)
לגבי הלימודים עצמם, ''הכישלון בכיתה הזו והניצחון בכיתה אחרת'', לא אכפת לה, אני יכולה לקבל 0 ולא יהיה אכפת לה, העיקר שאני יעשה 20 עמודים כל יום לשיעורי בית מכל מקצוע. (לא מגזימה)

שואל השאלה:
nirtor
בדיוק. אני רק בת 13. למה אני צריכה לבזבז את השנים הכי יפות שלי, אלה שלא יחזרו לעולם, על שיעורים כל היום? על דאגה של ''שיט שכחתי לעשות שיעורים אז יגידו לי לקום וישפילו אותי מול הכיתה\משפחה''.
אני צריכה לעשות שיעורים, אני לא אומרת שלא, אבל במידה.

תקשיבי לי כולם אמרו תחכי עד כיתה י כשתיהי בתיכון ורק אז תצאי ממופת. אני אמרתי שחרא! למה שאני אבזבז את שלושת השנים שלי בחטיבה על הכיתה הזאת. וממש לא היו לי בעיות בלימודים הייתי מצטיינת בלימודים בסוף כיתה ז ובסוף כיתה ח. אבל מה שלא אהבתי זה את הילדים ואת העובדה שחברות שלי בכיתה אחרת והרגשתי שונה משאר השכבה ואף אחד לא הכיר אותי והיו שמים עלי פס ולא מתיחחסים אלי רק כי אני במופת.
ובסופו של דבר כולם עושים את אותה בגרות ולכולם זה מופיע אותו דבר בתעודת בגרות גם אם עשית 5 מואץ וגם אם עשית 5 רגיל יהיה כתוב 5. ההבדל היחיד הוא הלחץ, במופת הם צריכים לסיים את הבגרות במתמטיקה ואנגלית בכיתה יא כשזה הכיתה הכי הכי עמוסה מכל 12 השנים שאת נמצאת בבית ספר. וב5 יחידות רגיל את מסיימת בגרות במתמטיקה ואנגלית בכיתה יב. עכשיו עזהי את הלחץ, כשהמלמדים משהו מסויים במשך זמן קצר מהרגיל קשה מאוד להכיל את הכל גם אם אתה גאון, והתואות שלך ישתפרו אפילו יותר כשתלמד 3 שנים ולא שנתיים, אם היית מוציא 95 במואץ, היית יכול להוציא 100 ברגיל.
ואנגלית זה בכלל מטומטם, שפה זה משהו שנרכש עם השנים כשאת מסיימת בגרות בכיתה יא האנגלית שמשתפרת לך עד כיתה יב (והיא תשתפר) לא תעזור לך בבגרות (אלא אם תחליטי לעשות מועד נוסף אבל זה שוב להוסיף עוד לחץ)

תשמעי, אני בכיתה י' מופ"ת, אני לא אשקר לך ואגיד שזה קל, כי זה לא.
אבל את צריכה להבין דבר פשוט, כשאת מתחילה מהטופ-ההכי גבוה, יש לך אפשרות לנסות הכל גם אם לא הולך, אם את מתחילה מנמוך לא בטוח שתוכלי לעלות למעלה.
את יודעת כמה טוב אני יכולה להרגיש שאני מסתכלת אחורה וגאה בעצמי שלא ויתרתי? שנתנו לי גב? שמצאתי חברים חדשים? שעכשיו אני יכולה לסיים פיזיקה ומתמטיקה מוקדם יותר?
כמובן שכיתת מופ"ת מעניקה תעודת בגרות טכנולוגית שפותחת מלא דברים באוניברסיטה.
וגם הכיתה הזו היא לא רק לריאלים, נכון רוב מה שהיא מייצגת הוא ריאלי, אבל אני למשל בתור בן אדם הומני, כן מוצאת את המקום שלי להתבטא ולהסתכל על העולם מסביבי מזווית קצת שונה שלמדתי גם דרך הכיתה הזאת.
דרך אגב, גם מופ"ת מסיימים מתמטיקה ואנגלית בי"ב :)

הם לא, לפחות לא אצלנו, אצלנו הם כבר עשו שאלונים במתמטיקה ואנגלית בכיתה י, שנה שעברה. ולא רק אלה שבמופת מוציאים תעודה טכנולוגית, לי תהיה תעודה טכנולוגית ואני כבר לא במופת. זה תלוי במגמה ובבית ספר