איך זה הגיוני להיות אנורקסית מה היא לא אוכלת כלום? איך היא מגיעה למצב כזה?

אנורקסיה זאת מחלה נפשית שגורמת לאובדן משקל רב. כן, במקרים קיצוניים יש כאלה שמרעיבים את עצמם לגמרי, ויש כאלה שאוכלים ממש מעט.

שואל השאלה:
מה זאת המחלה הזאת? איך היא משפיעה

פשוט הבנאדם מסתכל על עצמו ומרגיש שהוא שמן, אפילו אם לאחרים הוא נראה רזה רצח, הוא פשוט באמת רואה את עצמו שמן/ מפחד להשמין עד שמגיע למצב שהוא לא אוכל.

הבן אדם מרגיש שמן. הוא מסתכל במראה ורואה שיש בבטן שומן, ברגליים שומן, בפנים וכו'. הוא שם לעצמו מטרה רק להיות רזה יותר וככה הוא יהיה מאושר. לפעמים זה מתחיל קיצוני, לפעמים לאט לאט מחמיר. מפסיקים לאכול מאכלים עם הרבה קלוריות, מתחילים לפחד מאוכל. מתחילים ללמוד מה זה קלוריות, כמה קלוריות יש בכל דבר, ומחשבים כל דבר שנכנס לפה. במקום אוכל רואים רק מספקים. בכל סיטואציה חושבים על אוכל, על שומן, על משקל, על קלוריות. זה הופך לאובססיה. הבן אדם שם לעצמו מטרה ומצמצם את האוכל. לדוגמא- היום אני אוכל 400 קלוריות. ההרגשה הזאת ממכרת, הבטן השטוחה והרעבה וההרגשה שאתה חזק יותר מכולם ויש לך שליטה עצמית מדהימה ואתה רואה שכולם מסביבך אוכלים ואתה מצליח לא לאכול. מצליח לעמוד במטרה ששמת לעצמך. אם אתה אוכל יותר ממה שרצית אתה מתעצבן, נהיה מדוכא. ובכללי גם אם אתה עומד במטרה

נתחכה לי התשובה.. ובכללי גם אם אתה עומד במטרה שהצבת לעצמך אז כמו שאמרתי כל מה שאתה חושב עליו כל היום זה קלוריות ואוכל ואתה רק רוצה להיות לבד ולהסתגר ואתה מתחיל להיות דכאוני. אתה חושב רק על כמה קלוריות יש בזה, כמה קלוריות לאכול היום, כמה אכלתי, מה לאכול, מתי, מה מותר ומה אסור. כל יום אתה עובר על מה שאכלת היום וכמה קלוריות כל דבר מכיל. אתה אומר לעצמך שאסור להתפתות כדי שתהיה רזה. אתה נשקל כל יום, אפילו כמה פעמים. אתה עולה כמה גרמים ואתה רוצה למות. אתה יורד כמה גרמים ואתה מאושר וזה נותן לך כוח ותקווה. אתה אומר לעצמך שברגע שתגיע ליעד שלך אתה תחזור לעצמך ותהיה שוב נורמלי אבל זה לא קורה. אתה לא מרוצה אף פעם וגם לא באמת יכול להפסיק. הראש שלך חולה. אתה רק שומע קולות. זה כמו שד בתוך הראש שמנהל אותך ושולט לך בחיים בכל שנייה ושנייה! חגים וארוחות משפחתיות הופכות לסבל וסיוט. אתה לא רוצה לצאת עם חברים כי אז יש אוכל. אתה רק רוצה דבר אחד- להיות רזה. ולא אכפת לך מכלום יותר

אנורקסיה זה הרבה יותר מלא לאכול. זו האובססיה למראה, למשקל, להתעסקות עם קלוריות. יש אנורקסיה מצמצמת שזה פשוט צמצום באכילה ויש אנורקסיה מטהרת שזה צמצום באכילה ובמקרה של אכילה אפילו של משהו קטן כמו מלפפון הולכים להקיא או לוקחים משלשלים או עושים ספורט אינטנסיבי.

לאנורקסיה אפשר להגיע ממליון סיבות בין אם מדיכאון שמדכא את הרעב ובין אם מדיאטה שהפכה לאובססיה ויש מיליון סיבות.
אם מעניין אותך אני חולה באנורקסיה כבר 3 שנים מוזמנת לכתוב בפרטי...