נמאס לי לבכות כל לילה, איך להפסיק? (בן)

אל תחשוב על זה.

להוציא את זה החוצה
אין דרך אחרת
תדבר על הבעיה בשביל לפתור אותה
אני מקווה שתהיה בסדר 3>

שואל השאלה:
קל להגיד קשה לעשות
בשמחה לא הייתי חושב על "זה"
אבל "זה" זה לא משהו ספציפי אלה חיי היומיום שלי

שואל השאלה:
אין לזה פיתרון... כאילו, יש
אבל אני מניח שאתם לא מחשיבים התאבדות כפתרון
כי זה פיתרון חרא

גם אני התחלתי לצערי לבכות כל לילה מהמחשבות, אין לזה כל כך פיתרון הכל עובר בחיים חשוב לחשוב חיובי פאסימיות לא עוזרת לאף אחד

אתה רוצה להסביר לי בפרטי? כאילו אני יודע שאמרת שאתה לא רוצה לדבר על זה אבל אני אשמח לעזור לך.

שואל השאלה:
ניסיתי לחשוב חיובי
באמת...

שואל השאלה:
לדבר על זה לא יפתור כלום

מספיק שתשתף מישהו עם מה שעובר עליך אני מבטיח שתרגיש הקלה. מניסיון שלי.

ולמה אתה לא עושה משהו כדי שזה ישתנה?

אני חושבת שלא לחשוב על זה זה סוג של בריחה לרגע מהמציאות ולא יפתור את זה בעצם..
מה שאני הייתי עושה זה לחשוב על זה שוב ושוב הכי עמוק שאפשר גם אם זה כואב מנסה להבין מה הסיבה שהביאה אותי להיות ככה, למה אני בוכה, מה אני יכולה לעשות כדי לפתור את זה ולהפחית את הכאב, אולי לספר למישהו או שבעצם עדיף לשמור את זה לעצמי...
ברגע שאתה מודע לסיבה של המצב שלך פתרת חצי "מהבעיה" וככה אתה יכול לראות דברים בצורה יותר ברורה ומציאותית ולא לפעול ישר מהבטן...
תעלה לך את הרעיונות שעולים לך בראש גם אם הם מציאותיים וגם אם לא פשוט תן להם לצוף אחרי זה תבטל כאלו שלא רלוונטים מסיבות שונות...
לפעמים זה יותר עוזר שכותבים את הדברים תנסה ותראה אם זה עוזר לך...
מקווה שעזרתי ומקווה שתפתור את זה ותפסיק לבכות... (שאגב זה טוב להוציא החוצה אבל לא טוב להחזיק במשהו יותר מידי תשחרר מעט כדי שתוכל להקל על עצמך גם הלב, הראש והעיניים צריכים מנוחה..)

שואל השאלה:
שיתפתי כבר יותר מידיי אנשים ואני עושה כל מה שאני יכול
אני מניח שפשוט בני אדם תמיד ישנאו אותי... ותמיד יראו את התגיות שלי לפני שהם יראו בי בן אדם...

מה התגית שלך?

שואל השאלה:
אי אפשר חצי לפתור את הבעיה שלי בעזרת חשיבה עליה
הבעיה שלי מתלווה במחלת נפש שככל שאני חושב עליה יותר ככה רע יותר

תכיר אנשים יותר מקבלים את האחר ולא ישר שופטים על החיצוניות ומה הדת מין או צבע עור אל תהיה במקום שלא טוב

תשתף אותי, אני בטוח שלא כל אחד שונא אותך. אני גם יודע איך זה מרגיש להיות מתויג ודברים כאלה.

שואל השאלה:
יש לי כל מיני תגיות
אני לא רוצה להכנס לזה

שואל השאלה:
העולם כולו זה מקום שלא טוב לי בו...

זאת רק תקופה רעה זה יסתדר וגם אם לא אתה תדע להסתדר עם זה אחרי שעברת כל כך הרבה

ברגע שאתה חושב על זה ולא נותן לזה להשתלט עליך ואתה זה שמחזיק את השליטה אז כן זה נקרא שחצי בעיה פתורה ככה מגדירים את זה..
ברגע שאתה לא יודע את הסיבה אתה לא יודע לאן לפנות איך להתחיל מה לעשות אז כן אני קוראת לזה חצי בעיה פתורה כי אתה מגיע יותר ממוקד...
אם אתה צריך משהו אתה יכול לפנות אליי אשמח לנסות לעזור לך

אם הפתרון היחיד זה התאבדות אז אין פתרון
אתה חייב להבין שאלו החיים, זה המצב הנוכחי וזה מה שקורה.
גם אם החיים חרא, והחיים הם חרא יש תמיד נקודות אור קטנות שבשבילן שווה לחוות את כל הסבל שיש רק כדי לחייך שוב.
תיקח את עצמך בידים ותבין שמכאו זה יכול רק לעלות.


ואני יודעת שאתה לא מעוניין, אבל אם תשנה את דעתך... אני יותר מאשמח לדבר איתך!

קשה לעזור כשלא יודעים מה הבעיה או ממה הבעיה נגרמת... אתה בטוח שאתה לא רוצה לשתף? באופן הכי תמציתי אפילו.

שואל השאלה:
התקופה הקשה הזאת נמשכת כבר 16 שנה

שואל השאלה:
אני יודע את הסיבה אבל זה לא אומר שאין פתרון

שואל השאלה:
אין אופן תמציתי
2 מילים ואני פשוט חושף את הבעיה שלי כמו קלפים על השולחן

אתה גם ככה מאנונימי, ואף אחד לא ישפוט.
להרבה פה יש בעיות בחיים, לא משנה מה.
חברה שלי נולדה פגה.
יש לי כמה חברות אוטיסטיות.
לי יש כל מיני בעיות נפשיות שנגרמו בגלל מורים מפגרים, שלמזלי אני יודעת להתגבר עליהן מספיק כדי שזה לא יהרוס לי את החיים.
יש לי חברה עם מחלה כרונית בכבד שההורים שלה גרושים ולאמא שלה יש בעיה רצינית עם ניהול הכסף שלה אז היא גרה בקרוואן או ישנה אצל סבתא שלה רוב הזמן.

אף אחד לא ישפוט. זה יהיה צבוע מצידנו.

שואל השאלה:
זה לא עניין של לשפוט... אני פשוט לא אוהב לדבר על זה...

אתה יודע, לפעמים רק לספר על משהו יכול לשחרר.
כמעט כל פעם שאני מספרת על הבעיות שלי אני מתחילה לבכות, אבל אני מרגישה יותר טוב אחר כך.
אולי אצליח לעזור לך, רק תנסה לספר. אתה לא אוהב לבכות, אם הבנתי נכון, אבל רק תנסה להסביר למה זה קורה.
גם אם אתה לא אוהב לדבר על זה, זאת הדרך הכי יעילה לעזור לך. אני לא אצליח לעזור בלי להבין.

שואל השאלה:
כבר סיפרתי להמון אנשים
אנשים תמיד לוחצים עלי שאספר אבל כשאני עושה את זה שוםדבר לא משתנה...

הבנתי.
טוב, אם אתה לא רוצה שאלחץ עליך אני לא אלחץ.
פשוט יהיה לי הרבה יותר קל לנסות לעזור אם אדע מה הסיבה.
מי יודע, אולי תהיה לי עצה שלא שמעת עד היום שבאמת תעזור?
אני גם ככה לא אדע מי אתה כי אתה אנונימי, ותאמין לי שאני לא מנסה לאתר אנשים שמספרים לי סיפורי רקע xd

שואל השאלה:
אני בספק אם יהיו לך עצות שעוד לא שמעתי...
אבל אני אתן לזה צ'אנס...
העניין הוא שאני טרנס

אוקי, ומה הבעיה?
למה שזה יגרום לך לבכות בלילה?
מה, יורדים עליך?

שואל השאלה:
לא
הבעיה היא משפחה שלא מקבלת
הבעיה היא דיספוריה
הבעיה היא בריונות והטרדות מיניות
הבעיה היא שאני בסכנת חיים כל הזמן
הבעיה היא שאין לי מרחב מוגן
הבעיה היא שאני רוצה ילדות נורמאלית

הא.
טוב, אני אתחיל בזה שאני לא יודעת מה זה דיספוריה, אז מצטערת, בזה אני לא יכולה לעזור.

המשפחה שלא מקבלת - משפחה חרא, בזה אין ויכוח. מה יש פה לא לקבל? מה הבעיה שלכם?
הבריונות וההטרדות המיניות זה בני נוער מפגרים עם חינוך מזעזע שלא מבינים מה זה נפש של בן אדם וכמה היא פגיעה.

ילדות נורמלית זה משהו שקשה לקבל. גם לי אין ילדות נורמלית, ולפעמים הייתי רוצה לקבל כזאת.
יש דרך להתמודד עם המצב הזה, אבל נשמע שהסיבה שלך מאוד תקשה עליך בעניין הזה.

קודם כל, תנשום עמוק. תחשוב טוב על מה שאני אנסה להעביר ואיך אתה מיישם את זה, גם אם זה משהו שכבר הציעו לך.
כדי להתמודד עם דברים מהסוג הזה, קודם כל צריך לקבל את עצמך כמו שאתה. להיות מרוצה ממה שאתה. אתה טרנס? תקבל את עצמך. אל תתן לדעות של אחרים להשפיע עליך. זה מה שאתה וזה לא דבר רע. אתה מי שאתה, וזה טוב. אתה לא מתכחש לעצמך, ותתגאה בזה.
הסביבה לא מקבלת אותך? תמנע מהם כל סיבה למה לא לקבל אותך. תראה להורים שלך שאתה עדיין בן אדם בדיוק כמוהם, וזה שאתה טרנס לא משנה את זה. תראה לילדים שאיתך בכיתה שאין להם שום סיבה לשנוא אותך. איזו סיבה תהיה להורים שלהם לשנוא ילד שעוזר, שמעריך? הדרך הכי טובה לפתור את העניין עם ההורים תהיה להראות להם שאין להם שום סיבה לא לקבל אותך, ואם תעזור בבית ותשתפרי בלימודים לדוגמא, יהיה להם קשה להמשיך ולא לקבל אותך.
בקטע החברתי זה יותר קשה לי לתת דוגמאות כי אני גם ככה לא משהו בקטע החברתי, אבל אני חושבת שאם תצליח להראות להם שאתה בסך הכל בן אדם נורמלי הבריונות תיפסק. ה שכן, כדאי לך למצוא איזושהי מסגרת נוספת מלבד בית הספר כדי שכן תוכל להיות יותר עצמך.

כדי להפסיק לבכות בלילה, אתה צריך רק להבין שגם אם אחרים לא מקבלים אותך, אתה רק צריך לקבל את עצמך. אני חושבת שאתה בוכה כי זה קשה להתמודד עם המצב, וזה הגיוני לחלוטין. אבל זה קורה כי אתה גם לא בטוח בעצמך, לא שלם עם עצמך. אתה צריך לקבל את עצמך כמו שאתה.

ואני יודעת, קל לדבר, קשה ליישם. אבל אתה צריך להתאמץ כדי שזה יקרה.
מקווה שהצלחתי לעזור בכל מקרה :)

שואל השאלה:
אני כן שלם עם עצמי...
והכיתה שלי היא לא המקור של הבריונות וההטרדות המיניות... ההטרדות המיניות-זה ברחוב ובאינטרנט. הבריונות-זה בכל מקום.
ההורים שלי לא שונאים אותי, הם פשוט לא מוכנים לקבל את העובדה שהילדה הקטנה שלהם לא קיימת וממשיכים להתייחס אליי בתור אחת כזאת.
דיספוריה מגדרית היא סוג של מחלת נפש שיש לטרנסים, סוג של דיכאון. הוא מושפע ממבנה הגוף שלנו ומאיך שהחברה מקבלת אותנו. במקרה שלי היא ממש חמורה. ברמה של כמעט התעלפתי בגללה והיתה לי הזיה פעם אחת ואני לא מסוגל להעביר את היום בלי גלולות הרגעה.
ומה שהצעת... זה לא יעזור... תודה בכל מקרה...

באינטרנט? אז מה הבעיה? פשוט תפסיק להגיב להם.
ומה זאת אומרת ברחוב? אנשים זרים? או כאלה שאתה מכיר? אם זה זרים, זה נשמע מוזר.

וכשאתה מסביר את זה ככה זה נשמע יותר הגיוני. זה הגיוני שקשה להם להתגבר על זה שהילדה הקטנה שלהם לא קיימת, הם כנראה לי ממש פתוחים לעניין.
כמה זמן הם כבר יודעים? אם לא הרבה זמן, אני מניחה שהם יקבלו את זה בסופו של דבר. אם התגובה שלהם לא קיצונית, הם יקבלו את זה.

שואל השאלה:
אני יודע שזה מוזר, אבל אני לא ממש יכול לשנות את זה...
וההורים יודעים כבר שנה וחצי. אם לא אבא שלי בטח אמא היתה מכריחה אותי ללבוש רק שמלות ולהתאפר ולוקחת לי את כל המכשירים החשמליים וכולי, אולי אפילו זורקת אותי מהבית.
לגבי האינטרנט-מה זה יעזור אם לא אגיב? אני כבר קראתי את המילים. גם אם אני אתעלם מהן-זה כבר פגע בי. זה כבר יושב בתת מודע שלי. זה כבר מכרסם אותי מבפנים.
יש סיבה למה 2 מתוך 3 טרנסג'נדרים מנסים להתאבד...