דברים שרק הציירים מבינינו יבינו?

כשמסתכלים בפינטרסט על ציורים מושלמים וחושבים לעצמנו "one day"

כשמזיזים אותך כשאתה מצייר

חוסר פרופורציות

כשהספירלה של המחברת מפריעה לך

כשהחוד של העיפרון נשבר

כשאתה מצייר עין אחת שיוצאת לך מדהימה ממש ומושלמת, ואז אתה מצייר את הכביכול עין השנייה שיוצאת מעוותת לחלוטין, אז אתה פשוט דופק את הראש בקיר ועושה לדמות שציירת פוני

הרגע שאחותך הקטנה מצאה את הצבעים שלך: (
או שמישהו הזיז אותך באמצע וכל הציור נהרס

שאפילו עיגול בתור התחלה לראש אתה לא מצליח לצייר מושלם

חוסר פרופורציה בפרצוף, זה מחרפן

שמנסים לצייר פנים לפי השיטה עם הקווים ובסוף שמנסים למחוק אותם זה לא מוחק עד הסוף+מוחק בטעות חלק מהציור שלקח לכם שנתיים לעשות+ זה אפילו לא עזר לציור לצאת פרופורציונלי.

כשאתה מסתכל על מדריכים באינטרנט וחושב: וואו זה נראה קל!" ואז במקום לצייר יד יוצא לך נחש עם גידול.

שהפנים באלכסון, כל הציור באלכסון

כשאנשים מבקשים ממני לצייר משהו בשבילם. לא. למה נראלכם שאני אעשה את זה?

אנשים ששואלים אותי על כל ציור של פנים: "את מי ציירת? מי זה?" ואני בדרך כלל מעתיקה ציורים מפינטרנסט.

העין השנייה.

- שאת מציירת במקום ציבורי ומישהו שואל "את ציירת את זה?"
- שמזיזים אותך באמצע
- לאבד עיפרון שמלפני רגע היה ביד שלך
- מוטיבציה לצייר אבל אתה עצלן מדי

כשנקרע הדף כשמציירים עם צבעי מים.

כשעפרונות פחם מכתימים את הדף ואז שנה לנסות למחוק..

כשמציירים בעפרונות והאצבעות מכתימות את כל הציור.

העיניים והפוני כל כך מדוייק!

"אתה יכול לצייר אותי?"

לצייר שיער זה פשוט סיוט