אומרת לאמא מילים קשות מאוד.

שלום, אני בת 23, גרה עם אמא וחבר שלה. כל החיים אני סובלת מהמערכות יחסים שלה. כל החיים אמא שלי מוצאת גברים חר* שמזלזלים בה, לא סופרים אותה ממטר, מנצלים. היא נשארת איתם כי קשה לה לשלם לבד את החשבונות. מצד אחד אני מבינה אותה, כי אני סטודנטית והכסף שאני מרוויחה לא מספיק ואין לה ברירה אלא "לסבול" אותם. היא גם לא רוצה שאני אזניח את לימודיי ואעבוד יותר ממה שאני יכולה. מצד שני, פיתחתי שנאה כלפיה, בגלל החולשה הזאת שלה כאישה, היא כל הזמן מורידה את עצמה, חושבת שהיא לא שווה, נותנת לאנשים לנצל אותה, מוותרת, לא נלחמת. כל פעם יש לה איזה חבר נוכל אחר שגר איתנו, שלא סופר אותה ובטח שלא אוהב, רק בגלל שהוא מקל עליה בשכירות ובהוצאות(משלמים חצי חצי). זה מרתיח אותי שהיא כזאת חלשה. אני ממש אוכלת את עצמי מבפנים שאין לי כלכך איך לעזור! אני כל הזמן נלחמת שהיא תזרוק אותם, אבל היא לא רוצה. היא מעדיפה לסבול את היחס שלהם. מה עושים במצב מסובך כזה אלוהים ישמור? החבר הנוכחי שלה מביא לי את הסעיף, אני עוד רגע זורקת את הבגדים שלו לרחוב. הוא אדם לא טוב. אני מקללת את אמא שלי בגלל התסכול שלי כלפיה וכלפי המצב. אני אומרת לה שאני שונאת אותה, שהיא שפחה ושכולם רק מנצלים אותה ושהיא שותקת. אני כל הזמן צורחת עליה ומדברת אליה מגעיל. בחיי שאני לא רוצה לעשות את זה, זה פשוט יוצא לי לבד. אני רוצה שתהיה לי אמא חזקה, שלהיפך- גברים יאהבו אותה ויירצו להשקיע בה, שהיא תהיה שמחה ומאושרת, וזה מרתיח אותי שהיא חלשת אופי ונכנעה לחיים. מה עושים, אני מיואשת מאוד.