אנשים באמת ישנאו אותי על זה?

אשתנה*

אני אישית לא הייתי רוצה להסתובב עם מישהי כזאת, זה די מדכדך

זאת האמת, אנשים לא אוהבים להיות בסביבה של אנשים מדוכאים, זה מדכא.
למה שארצה לדבר עם מישהו על המוות?

שואל השאלה:
מה אני עושה עכשיו? אני לא יכולה לזייף שמחה, ואם אני "מחביאה" את זה אז אנשים אומרים שאני משעממת שאני לא מדברת

יש מצב שאולי קצת יתרחקו

זה נכון... זה קרה לי גם, אמא שלי אמרה לי זה הגיל אבל תשתדלי להתחיל את הבוקר בחיוך... איך שאת קמה לחייך מול המראה, כשאת נכנסת לכיתה לחייך ולומר בוקר טוב... את רואה מורה המסדרון תחייכי אליה, צברים לשכבה? תחייכי. תחייכי בכל רגע לא צריך חייך ענקי תתחילי בקטן גם אם באלך לבכות באותו רגע וגם אם זה יראה הכי צבוע ולא אמיתי שיש תעשי את זה, מניסיון זה עובד. היום אני הבן אדם הכי שמח שיש ואפילו כתבו עלי בסוף שנה, החייכנית של הכיתה שכף פעם לא מפסיקה לצחוק. והחייכים שיחזירו אלייך הם מה שיעשו את השינוי בך. בהצלחה, וזה משהו שאפילו התהליך בו מהנה, אז תהני מכל רגע...