אין לי מוטיבציה ללמוד, המסגרת הזאת לא מתאימה לי אישית, ואני לא מאמינה בה.

תחפשי מסגרת שמתאימה לך, שיש בה התמקדות בדברים שמעניינים אותך.

זאת המסגרת שמסובבת את העולם, תארים ציונים... את לא תעשי תואר לא יקבלו אותך למקום עבודה מסודר ולא יהיה לך משכורת מסודרת. תעשי תארים זה בשביל שתצליחי בחיים

מסכים איתך, אבל לצערי אין מה לעשות בעניין

לא משנה מה, תצטרכי להקריב קורבן.
יש לך שתי אופציות - לצאת ראש נגד ההורים ולסבול, או להישאר במסגרת ולסבול.
אני די מרדנית באופי שלי וכשמשהו לא מתאים לי אני נלחמת נגדו, אז אם הייתי במקומך כנראה שהאופציה שבה הייתי בוחרת היא לצאת ראש נגד ההורים. זה היה מקנה לי קצת יותר חופש ועצמאות, וגם תחושה טובה על זה שנשארתי נאמנה לעצמי. תוסיפי גם את האופציה שאם "תצאי נגדם", אפילו בעדינות בהתחלה, אולי מתישהו הם יקבלו את הבחירות שלך.
בסופו של יום, את סוללת את הדרך לעצמך. כל הבחירות שלך הן אך ורק שלך ומשפיעות בעיקר עלייך, אז תחשבי טוב איזו דרך היא הכדאית ביותר עבורך.

קודם כל יש כל מיני בתי ספר שונים- קראי עליהם באינטרנט ותיראי אולי אחד מהם יותר יתאים לך. תחפשי בית ספר דמוקרטי ובית ספר אנתרופוסופי, אלה מסגרות קצת שונות שאת יכולה גם לצאת מהן עם בגרות בסופו של דבר אם תרצי. חוץ מזה בכתה י' או אחרי כתה י' יש לך את הזכות לעזוב את בית ספר ואם תרצי גם להוציא בגרות אקסטרנית או לא להוציא בגרות בכלל לשיקולך. באופן כללי אני מאמינה שכל עוד הסביבה מתאימה אפשר להתרגל לכל תנאים ואולי עדיף לך לחפש את הסביבה המתאימה שתעזור לך לעבור את הדבר הזה בשביל פשוט לפתוח לך דלתות בעתיד. אם נגיד את אומנותית (לא משנה אם בציור או במוזיקה או כל דבר אחר.) אז בית ספר לאומנויות או בית ספר עם מגמה לאומנות יכול להיות דבר מדהים. אם אפשר לשאול- מה את רואה את עצמך עושה בעתיד? צריך שאיפה מאוד ספציפית ונחושה בשביל להאמין שתוכלי להצליח בלי בגרות או תואר על פי מה שאני יודעת..