היי, לפני פחות משנה עברתי אירוע טראומתי שמאז פיתחתי קלסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים). הייתי ביציאה עם חברים שחשבו שיהיה מצחיק להכניס את הבנות לתןך בגאז. הם הכניסו את חברה שלי *לשעבר* שצחקה ונהנתה שם וכשהיא ביקשה לצאת ישר הוצאתי אותה. בתמורה היא אמרה להם להכניס אןתי הם תפסו אותי והכניסו אותי בצחוק ואני לא התנגדתי. ברגע שהם סגרו את הבגאז פתאום הבנתי שאני במקום חשוך לגמרי ולא יכולה לזוז או לראות משהו הרגשתי שאני נחנקת ואין לי אוויר והתחלתי לצעוק כמו מטורפת שיוציאו אותי משם הם התחילו לדפוק על הבאגז צעקתי את השם של חברה שלי שתוציא אותי והיא צחקה. ניסיתי להרגיע את עצמי והוציאו אותי משם אחרי בערך דקה שהרגשתי שהייתה נצח. אחרי זה היה לי סיוטים בלילה ופחד מהבאגז של הרכב אבל אמרתי לעצמי שזה לא ישפיע עלי. אני המשכתי לעלות רגיל במעליות ובמקומות סגורים וחשבתי שהפחד עבר. אתמול הלכתי לעשות MRI וכאשר הכניסו אותי למכונה הרגשתי שאני בתוך הבאגז ההוא וצעקתי שיוציאו אותי משם. התחלתי לרעוד ולבכות ולא הצלחתי לעשות את הבדיקה, הרופאה במקום הייתה ממש חסרת סבלנות ופשוט העיפה אותי משם שראתה שאני בוכה ומפחדת מהמכונה. אני באמת לא יודעת איך לעשות את הבדיקה הזאת ולהתגבר על הפחד הלא נורמלי שהרגשתי שהייתי בפנים. אני חיילת בקרבי בת 18 וחצי ואני באמת לא בן אדם פחדן אבל על הפחד מהMRI לא הצלחתי להתגבר. אני לא יודעת מה לעשות ולמי לפנות ואשמח אם מישהו ייעץ לי מה לעשות במקרה הזה. האם כדאי לפנות לקבן בצבא? או לגורם מקצועי אחר שיכול לעזור לי?