לפעמים אני מתגעגעת להפרעות אכילה שהיו לי ורוצה להכנע לקולות בראש ולא ללכת נגדם כמו שאני עושה עכשיו כדי לצאת מזה.

זה לא בדיוק עזר לך, את חייבת להילחם בזה

תקשיבי טוב: המטרה שלך זה להיות רזה ובריאה. עם ההפרעות האכילה את תשמיני (כן כן) ותהיי חולה.

זאת צלקת לכל החיים וזה עובר לילדים אם בכלל תצליחי להיכנס להריון.
זה משהו שרוב האנשים שחולים בזה שמתמודדים איתו לכל החיים אז תנסי להיות מהשיעור החזק הזה שמתגבר ומנצח ועוד מה שנים תחזרי להיות רגילה שוב. בלי שום קולות בראש! את לא מתגעגעת לזה?

זכרי שאם את לא אוכלת, הגוף שלך משמין, מערכת העיכול נדפקת, המחזור מפסיק, השיער נושר, את נראית מכוערת וחולה, את נהיית דכאונית, את מכבידה על ההורים שלך, והמטרה שלך לא מושגת. לא ככה מרזים. אגב מי אמר שאת צריכה להרזות בכלל?

תני למחשבות לחלוף ותסיחי את עצמך. מצידי תנסי את הבית, תשימי מוזיקה שמחה, תקפצו במקום, תוציאי את הכלב-, תסיחי את דעתך.

שואל השאלה:
תודה רבה!
למען האמת אין לי למה להתגעגע כי אני לא ממש זוכרת איך זה הרגיש קודם

תנסי להיזכר, תתאמצי למצוא את עצמך מחדש

אני לא יודעת מה איתך אבל לי זה גרם להיות מסתגרת, מצוברחת, חסרת חשק, חסרת סבלנות, עצובה ובעיקר עייפה ומדוכאת בצורה קשה. זה מאוד קשה לא לחזור למקום הזה כי זה גם גרם להרגיש מאוד טוב ובשליטה (רק אשלייה כמובן) אבל תיזכרי שלא באמת הרגשת שם טוב ושזה שלט בך ולא להיפך.