עד כמה הגורל מתגרה בי?

חח אבל למה שתרעיבי את עצמך

שואל השאלה:
כי אני שמנה
אבל עזוב

חח אני גבר אבל סתם לידע כללי... בנאדם שמרעיב אותו ישמין יותר
אומנם את תרדי במשקל אבל כמות השומן בגוף שלך תעלה... זה יהרוס לך את הגוף...
כי אם יום אחד תחליטי לרדת במשקל בצורה תקינה יהיה לך פי אלף קשה ומעבר לזה ישארו לך תמיד "מדלדלים" בגוף חבל

את מרעיבה את עצמך כי את שמנה?
מה הגובה והמשקל שלך?
ואל תרעיבי את עצמך זה כבר ייחשב הפרעת אכילה

שואל השאלה:
1.64 שוקלת 70 *_*

שואל השאלה:
זה לא נקרא הפרעת אכילה.. אני אומנם מנסה לפתח לעצמי אחת אבל בינתיים אין

שואל השאלה:
יש גם כאלה שאוכלים רגיל..
אבל זה שאני עושה את זה עדיין לא נחשב להפרעת אכילה..

תתחילי לאכול אין לי משהו אחר להגיד לך.
הגוף שלך יאכל את השרירים שלך והעצמות שלך וכו

שואל השאלה:
אין לי... עדיין..

יואו נשבעת אני אותו גובה ומשקל כמוך!
את לא שמנה, את מלאה, למרות שאי אפשר ממש להגיד איפה כל השומן שלך בגוף. אז זה בערך.
נגיד אצלי, הירכיים ממש שמנות והבטן גם ואני עושה ריצות והליכות ותרגילים בתקווה שזה יירד.

שואל השאלה:
גם אצלי
אבל אני שמנה...

הגורל אוהב אותך ומנסה להציל אותך מהפרעת האכילה שאת מדרדרת אליה

שואל השאלה:
אבל אני רוצה שתהיה לי הפרעת אכילה.
בגלל זה אני עושה את מה שאני עושה.

תקשיבי לי טוב, תפסיקי.
דבר ראשון זה מעליב ומזלזל כמה שאת אומרת שאת רוצה הפרעת אכילה, את לא יודעת כמה זה קשה להתמודד איתה ולא כלום. ואת רוצה להפסיק לאכול? רק בגלל שאת מרחמת על עצמך שאת קצת מלאה? שקלתי 73 ולא בכיתי כמוך. קחי את עצמך בידיים, לא יעזור לך להרעיב את עצמך. מה שאת עושה עכשיו זה מינימום מטומטם.
יש דיאטות מהירות וקלות שיכולות להראות תוצאות תוך חודשיים במקום להכאיב את עצמך לשנה שלמה רק בשביל כלום.
תצאי מהרחמים העצמיים האלה וקחי את עצמך ביידים.

שואל השאלה:
אני יודעת..
מה לעשות. אני בוחרת את זה לעצמי

שמעי אין לך סיבה להרעיב את עצמך. אני בעצמי שקלתי 114 לפני שלוש שנים. בכיתה ח וירדתי ל85 רק כי אכלתי נכון ולא גרמתי לעצמי לסבול. אומנם זה נכון שאת לא יכולה לאכול שוקולד. אבל יש המון דברים אחרים שאת יכולה להוסיף לתפריט שלך. גם תפוח יכול לעשות את העבודה.

זה לא אני בוחרת לעצמי. אנשים עם בעיות נפשיות לא בוחרים את זה. אם את חושבת שזה בחירה אז את כבר עמוק ברחמים עצמיים. תקחי את עצמך בידיים או שאני מדווחת עליך שיטפלו בך.

שואל השאלה:
אל תדווחי.
אין לך מה לדווח.
ומה את אומרת בעצם? שיש לי בעיה נפשית?

יש לך בעיה נפשית ואת צריכה לטפל בה, אני כנראה אדווח על זה אחרי בית ספר, תלוי במצב הרוח שלי

אם את לא רוצה שאדווח, תכתבי בפרטי ואסביר לך את הסכנות והדברים הרעים שיש בהפרעת אכילה.
:)

שואל השאלה:
אל תדווח. בבקשה.

שואל השאלה:
ואני יודעת את הסכנות אין צורך להסביר לי..

אל תרעיבי את עצמך כי זה לא עוזר את בסופו של דבר תשמיני יותר, את תהי חייבת לאכול מתישהו וברגע שתאכלי את תעלי את כל המשקל חזרה ואפילו יותר, כשאת מרעיבה את עצמך הגוף שלך אוגר את השומן ומפרק את השרירים זה לא בריא בכלל יש שיטות הרבה יותר קלות ובטוחות להוריד במשקל חוץ מזה שאת לא שמנה את יכולה להוריד 5 קילו ואת אפילו נחשבת רזה

שואל השאלה:
אני צריכה להוריד מינימום 10 קילו

למה כדי להראות כמו מקל? זה לא המטרה. תתחילי לאט לאט אין לך מה להיות בלחץ זה גם לא יעזור לך להרעיב את עצמך אני אומרת לך

שואל השאלה:
אני חושבת שלהיות מקל זה יפה..
אני אוהבת

אם את חושבת שאת תהיי רזה מזה שתרעיבי את עצמך אז את חיה בסרט.
את תעלי את הכל בחזרה, זה מוכח מדעית.
אם את רוצה שינוי אז תעשי את זה בדרך נכונה, אין קיצורי דרך מצטערת להגיד לך.

הגורל עושה לך נפלא
עדיף שתורידי במשקל בדרך תפריט תקין וספורט במקום להרעיב את עצמך אני בתוך מישהי שהיה לה שתי סוגים של הפרעות אכילה ( אנורקסיה, בולמיה) אני יכולה לומר לך את זה שרק השמנתי כי הגוף עובד ככה בזמן שאת מרעיבה את עצמך הגוף נכנס ללחץ ומתחיל ליצר שומן עודף ואני מתחרטת על היום שהחלטתי להרעיב את עצמי בשביל להיות רזה כל עוד זה לא ברמה שמסכנת אותך תעזבי תהני מהחיים תקראי לבטן שלך בשמות ותצחקי כל הזמן גם אם את לא אוהבת את עצמך פשוט תהיהי שמחה ובשביל זה יש לי תרגיל בשבילך תקומי של בוקר אל המראה ותאמרי אני יפה אני מושלמת כמו שאני וכמובן תחייכי תמיד

גם אם תהיי רזה דרך זה, את עדיין תחשבי שאת שמנה, ותמשיכי להרעיב את עצמך, זה מעגל שלא נפסק, יש דרך אחרת להרזות, אם את רוצה להיות רזה באמת, תלכי לדיאטנית ותעשי דיאטה נכונה ועם כושר, לא דרך הרעבה עצמית. אני היכרתי פה אנורקסית שהרעיבה את עצמה דרך זה שהיא אכלה רק ממתקים והקיאה מזה, היא סיפרה לי איך זה, יש פה אנורקסיות ובולימיות, גם בנים שהם כאלה וכאלה, זה לא כדאי לך, לא יהיה לך מחזור חודשי, יהיה לך קר, ואת תהיי צריכה ללכת לאשפוז בכפייה שתעברי האכלה כפויה ודברים אחרים. מה שאת עושה לעצמך זו טעות, אז נכון שאת לא רזה וקצת רחבה, אבל זו לא סיבה להרעיב את עצמך, את חושבת שאם תהיי רזה דרך זה, הכול יהיה טוב ויפה? זה לא עובד ככה, כל מי שהיה ב זה יודע את זה, וגם קשה מאוד להתגבר על זה לגמרי. זו מלחמה שלא נפסקת ונגמרת, זה לוקח ממך את כל הכוחות הרצון שיש לך ולהילחם בהפרעות האכילה האלו עד שמצליחים, וזה לא תמיד פשוט, את חושבת שאם תהיי רזה, הכול יהיה כמו קשת בענן עם חד קרן מעופף? אני מצטערת לפוצץ לך את הבועה הזו, אבל גם אם תהיי רזה, גם אם תרזי דרך, את עדיין תחשבי שאת שמנה, את עדיין תהיי בחשיבה הזו של הרעבה עצמית, עדיין תרצי לרדת, עדיין תרעיבי את עצמך ולא תעצרי עד שתהיי כמעט כמו שלד, בקושי חיה, ואז ההורים שלך יהיו צריכים לאשפז אותך בבית חולים ולראות אותך נאבקת ברופאים שמכניסים לך אוכל ומנסים לרפא אותך ולשמוע אותך צועקת דיי מספיק לא רוצה, ולבכות עליך, לראות אותך ככה, לשלם עליך הרבה כסף לאשפוז, להוביל אותך בכסא גלגלים, וכל זה. שכל החגים והאירועים שיהיו לך רק בבית חולים, ומשם עד לריפוי עצמי שזה גם זה לא פשוט מאוד, כי את התרגלת להרעיב והגוף שלך כבר התרגל לזה ויהיה לך קשה מאוד לאכול אוכל, יש לך בעיה של שנאה עצמית, את צריכה באמת להפסיק את זה לפני שזה יחמיר, את מבינה את זה? את צריכה להתחיל לאהוב את עצמך, ולא רק להרזות בצורה בריאה, אם תמשיכי ככה, המשפחה שלך תסבול מזה, את תסבלי מזה. הפרעות אכילה זה לא משחק ילדים, אל תגידי שלא הזהירו אותך פה אנשים, כולל אלה שהיו בזה, הם יודעים את זה בעצמם. את חושבת שאם תרעיבי את עצמך את תהיי רזה ומושלמת וחטובה. את טועה, את לא יודעת איך אנורקסיות נראות בכלל, והן לא נראות משהו טוב, הן מאוד חולות ממש, זו דרך ללא מוצא, חבל.

שואל השאלה:
אני יודעת איך זה, ראיתי מאות תמונות של אנורקסיות וחברה טובה שלי הייתה בולמית..
אני יודעת את ההשלכות של זה, אני יודעת שינשור לי השיער ויהיה לי קר אבל אני לא אהיה כמו שלד אני רק ארזה ואני אפסיק. אני מאמינה בעצמי בקטע הזה ואני יודעת שאני אצליח לעצור בזמן
אני לא אמרתי שלא אמרו לי ולא "הזהירו" אותי, אני יודעת

את כן תהיי כמו שלד ואת לא תפסיקי ותאמיני לי, שלהפסיק את זה לא פשוט כמו שאת חושבת, זו נטו התמכרות לרזון. את לא יכולה להצליח בזה ולעצור בזה, זה כל מי שהיו בזה אמרו, גם כל המכורים לעישון או פגיעה עצמית אמרו וחשבו ככה, זה לא כמו שאת חושבת, אם את יודעת למה את בכלל עושה את זה? את בת אדם עם שכל ומוח, למה לעשות מעשה מסוכן? את רוצה להיות באשפוז עם האכלה כפויה? ואני לא מאמינה לך, איש לא הצליח לעצור בזמן ולהפסיק את זה לפני שזה מחמיר, אי אפשר וזה בלתי אפשרי, זו עובדה, את משקרת לעצמך ומרמה את עצמך בזה, אי אפשר להפסיק ולעצור את זה, מי שמתחיל להרעיב את עצמו לא מסוגל לעצור, זו אובססיה לרזון, התמכרות, שנובעת משנאה עצמית לגוף ולעצמך עד שזה מגיע להרעבה עצמית או להקיא בכוונה, אין כזה דבר לעצור את זה בזמן, כמו שאומרים אין אפטרורטס לעריות, ממקרים שהיו וקרו פה, מה שאת אומרת זה שקר עצמי, בחיים איש לא הצליח לעצור את זה, זה אפסי כמו שאדם שמכור לפגיעה עצמית יצליח להפסיק לפגוע בעצמו או מי שמכור לשתייה חריפה או לעישון או לסמים, ולמה זה לא אפשרי? כי זו התמכרות נטו, אם אתה מכור לזה, אתה לא מסוגל להפסיק, לא יעזור לך שום דבר, ברגע שאתה התחלת להתמכר לזה, ככה יהיה לך קשה להפסיק, לא משנה מה שתגיד לעצמך או לאחרים, הכול זה תירוצים, אין כזה דבר להפסיק את זה לפני שזה מתחיל להתדרדר, אם התחלת להרעיב את עצמך בחשיבה שאת שמנה ושנאה עצמית, את לא תעצרי עד שלא תהיי רזה חולה לגמרי, עד שתמותי או שתהיי באשפוז, את עדיין באובססיה לגמרי על זה, את תרצי להיות רזה, את עדיין תשנאי את עצמך, שלא משנה יגידו לך את עדיין תחשבי שאת צריכה להרזות, ולמה? כי את התחלת את זה ועשית את זה לעצמך, מי שהתחיל בזה לא מסוגל לעצור את זה שהוא כבר בתהליך, להתמכר זה פשוט, כולל בהרעבה עצמית, הרגע שאת התחלת שלא לאכול שום דבר וזהו, זהו, אבוד לך, אין דרך יציאה מזו, גם אם תגידי שאת יכולה לעצור את זה ושאת לא תהיי כמו שלד וכל זה, זה לא יעזור לך, כי את כבר בירידה ואת לא שמה לב לזה, שאת משקרת לעצמך ומרמה את עצמך שהכול יהיה טוב ובסדר ואת לא תהיי כמו שלד ואת תפסיקי. כי את לא. את לא תצליחי גם אם את תרצי לעשות את זה.

הפרעת אכילה זה לא כיף, מניסיון.
את גם תשמיני יותר, אם הגוף שלך יתרגל לכמות מסויימת של אוכל ברגע שתאכלי מעט יותר את תתנפחי כמו אשה בהיריון.
בבקשה, לטובתך, אל.

כולם פה לטובתך חבל שתעשי את זה, ואני אומרת לך שוב, אותה מישהי סיפרה לי איך זה, זה לא חיים הפרעות אכילה, אנורקסיה האלה, זה סיוט, זה כלא, זה להיות כלואה במחשבות שלך על רזון ואי שלמות ושאת לא רזה, ולא להפסיק עד שתהיי לגמרי רזה ולא במובן הבריא, את תהיי כלואה בתוך המחשבה שלך על רזון, זה כלא ממש. לטובתך, אני יודעת שקשה לך להבין את זה ולהקשיב, כי את כל כך בטוחה בעצמך שאת תהיי רזה וכל זה, כי את קצת די עיוורת למה שהולך לקרות לך בעתיד, אבל תפתחי את העיינים שלך ואת הלב שלך בזה, תפחתי אותן לגמרי ותביני, את יודעת את זה ואת מבינה את התוצאות, את לא רוצה שההורים שלך יראו אותך ככה סובלת מזה, שכל החברים שלך וחברות וקרובי משפחה שלך, יבקרו אותך ויראו אותך במצב הכי נוראי שיש, סובלת, מתחננת מרופאים שם לעזוב אותך ללא הפסקה, שמאכילים אותך בכוח וכל זה, זה לא מראה נעים ממש, זה שובר את הלב, ופשוט עצוב, שהורים שלך לא יודעים מה לעשות בשביל לעזור לך והם רק רואים אותך במצב הנורא הזה סובלת ונשבר להם הלב שלהם עליך, שכל החגיגות וזה, נחגגות שם בבית חולים, בבקשה תקשיבי לנו:(

אם כבר אז הגורל מנסה להציל אותך
או לרמוז לך שאת לא צריכה להרעיב את עצמך
תביני את הרמז

אל תתחילי את זה מתחננת זה מקום שאי אפשר לצאת ממנו, שלחי פרטי
ותקשיבו לא משנה מה תגידו לה זה לא ישנה כלום. ולא תדעה שלה

זה ידוע פה, לכן מנסים לפתוח את הלב שלהם ואת גם התודעה שלהם, לאנשים יש חומות שהם בנו, קשה מאוד להגיע אליהם דרך זה, זה לשבור חומה ועוד חומה ועוד חומה עד שמצליחים להגיע לבן אדם עצמו, זה לא פשוט אבל די אפשרי ומאוד קשה, לכן צריך לנסות כמה שאפשר.

אני אומרת את זה ברצינות, הכוונה בחומות לזה שהיא בנתה זה מחסומים של שנאה עצמית ואובססיה לרזון, קשה להגיע אליה כי היא בטווחה כל כך שהיא לא בסדר ושהיא צריכה להיות רזה, בשביל להגיע אליה באמת, צריך לשבור את כל החומות שלה ולהגיע אל הלב שלה ולגרום לה להבין את זה, ואכן שיש לאנשים ברובם חומות, לאנשים בדיכאון או בפרעות אכילה יש חומות כאלה שהם עושים מנטלית, קשה להגיע ללבם שיש המון חומות והפרעות בדרך, לכן צריך לנסות דרכים אחרות.

טוב אז בסדר אז לא בדיוק חומות, פשוט קשה להם לראות את זה ככה. צריך למצוא אחרת לפתוח את הלב שלה לזה. אני יודעת שזה לא ישנה שום דבר ולא את הדעה או תודעה שלה, עדיין אני לא מוותרת עליה לגמרי בגלל זה. אשמתי שאני בחורה שרוצה לעזור גם אם אין לה כלים לזה או הדרכה...-. והאמת שיש לחלק אנשים מחסומים או חומות נפשיים שהם בנו לעצמם מתוך פחד או שנאה או דיכאון. לא לכולם אבל חלק.

שואל השאלה:
אין לי בעיה להבטיח לכם שהכול יהיה בסדר ושאני אדבר איתכם כשאני ארד ותראו שהפסקתי בזמן לא נכנסתי לשום בית חולים ושהכול בסדר
אני יודעת שאתם מנסים לעזור ואני מודה לכם אבל אני לא צריכה עזרה הכול בסדר

למעשה, את טועה, לא הכול יהיה בסדר, כן כן, תמשיכי לשקר לעצמך ולרמות את עצמך, את כן צריכה עזרה, את פשוט מפחדת להודות שאנו צודקים ושאת טועה ושאת יודעת בעצמך שאנו אומרים את האמת ואת בוחרת לשקר לעצמך כי את עדיין בטוחה שהכול יהיה "בסדר " לא נעים לי לומר לך, בעתיד הקרוב, את תביני שזה לא נכון, המקרים מראים אחרת, היקום חושב אחרת, ויום יבוא את תמצאי את עצמך חולה ומרגישה ממש נורא שאת תביני שטעית במה שאמרת, שוב את משקרת לעצמך, להפסיק בזמן זה בלתי אפשרי, קשה לעצור התמכרות לדברים האלה, גם להפסיק התמכרות לפגיעה עצמית זה לא אפשרי וגם להפסיק התמכרות להרעבה עצמית זה לא אפשרי, אין דבר כזה להפסיק באמצע, מי שמכור הוא מכור לזה לתמיד, זה מעגל שלא נפסק, את יכולה לשקר לעצמך כמו שאת רוצה, זה לא יעזור לך, עמוק בתוכך את יודעת את האמת, אז אל תעשי מעצמך חכמה בלילה וכל זה, תהיי חכמה, הכול תירוצים, יום אחד, הגוף שלך ישלח לך את החשבון על זה ולא בדרך הנעימה.. עוד תראי