תמיד כשאני לא מסיים אוכל וזורק, אני מרגיש רגשות אשם, גם אתם?

יש לך לב טוב. אני תמיד אומרת,
בזמן שאנחנו זורקים אוכל לפח, יש אנשים שמחפשים אוכל בפח. אני אישית לוקחת כמות שאני יודעת שאסיים, מקסימום מוסיפה.
אין צורך בחזירות ורק להעמיס ולהעמיס.

וואי כל כך: (

גם אני ככה
יש לי רגשות אשם מכול דבר

אני בחיים לא זורק אוכל, אני גם דואג שמי שמסביבי לא יזרוק ואומר לכולם לאכול מהצלחת עד הפירור האחרון

עין גדולה בטן קטנה. אל תקח כמות שאתה יודע שאתה לא תסיים...

שואל השאלה:
תודה maayan :)
וצודקת אשתדל לקחת צלחת שאני יודע שאסיים במקום סתם לשים.

שואל השאלה:
nash. ככה צריך לעשות, גם אני אשתדל מעכשיו!

אמא שלי גם ככה, היא שונאת לזרוק אוכל!
אני לא ממש אבל פשוט כאילו אני תמיד מסיימת מה שאני שמה לי ואפילו מוסיפה עוד. בטטה.

כן גם אני ככה לכן אני מכינה כמות קטנה מראש

זה עצוב שזורקים אוכל טוב שיכולים לתרום..
עשיתי הרבה טורנויות מטבח בחודש טירונות שלי והייתה פעם אחת שפשוט הייתי צריכה לקחת שני מגשים שלמים של בשר חם וטרי וה צבט אותי בלב כל כך
שאלתי את המפקדת למה זורקים את כל האוכל הטוב הזה במקום לתת לאנשים שזקוקים לזה והיא אמרה "הצבא תורם הרבה אוכל אבל כן לפעמים צריך גם לזרוק אותו"
הייתי מבינה אם המגשים היו חצי ריקים וכאלה אבל הם היו מלאים ולא נגעו בהם בכלל
זה היה פשוט עצוב
גם כשעבדתי בתור מלצרית במזנון היה לנו הרבה אוכל שנזרק ותמיד הייתי לוקחת קצת הביתה כדי לא לזרוק הכל, שיהיה לאוכל שימוש

כן!

אני מרגיש רע עם זה ומנסה לסיים את האוכל בכוח ואם לא מצליח לסיים אני שומר לאחר כך כי אני יודע מה זה להיות בלי אוכל שבוע שלם ואפילו יותר... לפני שבע שנים היה חסר לי אוכל בבית עד כדי כך שהייתי צריך לגנוב אוכל כדי לאכול... וסרוך השם תוך שנה הכל הסתדר

כן, אבל אני לא זורק אוכל. אני לא קונה הרבה אוכל ואני חי בצמצום.

אני גם מרגישה ככה, אני יודעת שבזמן הזה יש אנשים שמתחננים רק לקבל פת לחם ואנחנו זורקים אוכל..):
אני משתדלת לקחת כמות שאוכל לסיים

אתה יכול לארוז את זה ולשים ליד הפח, יש מלא אנשים שישמחו לקחת את זה (ראיתי בעצמי אנשים בערב שהולכים לקחת אוכל מהפח).

אני תמיד מסיים הכל אפילו אם לוקח עוד מנה