2 תשובות
קודם כל תגידי לה שאת ממש משתתפת בצערה, ושלא תדע עוד צער.
אחר כך תלכי אלייה ותחבקי אותה\ תהיי שם בשבילה.
גם אם היא לא מראה היא זקוקה לזה.
לכי אליה ותדברי איתה
תגידי לה שמותר לה לבכות, שאת שם בשבילה ושזה טבעי לפרוק.
שזה מעגל החיים.
ושהיא לא לבד
ושאת בטוחה שסבתא שלה היתה אישה מדהימה ושראית אותה והיא מקסימה בעינייך..

בעיקרון פשוט תהיי איתה כמה שאת יכולה.