איך אני מספרת לחברה שכבר יודעת שהייתי אובדנית, שאני אובדנית שוב? (אין אפשרות לערב את אמא שלי בכלל)

תגידי לה בואי נעשה שחנ"ש ואז תפתחי את הנושא תוך כדי השיחה ותספרי לה בדיוק מה את מרגישה ומה קרה

שואל השאלה:
אבל היא תחשוד שמשהו לא בסדר כי השחנשים שלנו קורים במקרה ואם אגיד לה שאני רוצה שנעשה שחנש (שאין לי ממש נושאים לדבר עליהם בשחנש אם הם לא טבעיים) אז היא תבין שמשהו לא בסדר

זאת המטרה שהיא תבין שמשהו לא בסדר, והיא תעזור לך

שואל השאלה:
אבל אני לא רוצה ישר לבוא עליה עם זה

יש לי רעיון אולי תכתבי את זה ותשלחי לה בווצאפ זה מקל לפעמיים

שואל השאלה:
אני רוצה לעשות את זה בווצאפ כי אני לא אצליח בחיים להגיד לה את זה לא בווצאפ

לכי על זה, ואם את רוצה לדבר את מוזמנת תמיד

שואל השאלה:
תודה
אבל אני לא מסוגלת להגיד לה נראלי

את חייבת לשתף בזה מישהו, את לא יכולה להשאר עם זה לבד

שואל השאלה:
אני לא מסוגלת

אבל את חייבת אולי תכתבי ותשלחי לה או להורים שלך בווצאפ אחותי עשתה את זה וזה באמת עזר,
את יכולה אולי ללכת לפסיכולוג ולדבר איתו זה עוזר ככה לא תצטרכי לפרוק לחברות שלך או להורים אלא למישהו שלא ככ מכיר אותך ואת לא צריכה להסתכל לו בעיניים כל יום.

אני מבינה שקשה לך לפתוח את זה, אבל יותר חשוב שתרגישי הקלה ושלא תרגישי לבד במחשבות האלה.
תתחילי מזה שתכתבי לה שאת מדוכאת, ובלי לנסות לפגוע בעצמך בבקשה

שואל השאלה:
אני לא מסוגלת להגיד פנים מול פנים
אפילו בווצאפ קשה לי
וכבר פגעתי בעצמי בעבר

אם את לא יכולה פנים מול פנים אז תתחילי מהוואצפ, העיקר שתגידי...
קשה לך לכתוב לה כי תראי אותה בבית ספר אחר כך?

שואל השאלה:
היא לא איתי בבית ספר
אבל עדיין אני מתביישת ומפחדת להגיד לאנשים

אולי בכל זאת דברי איתה? אני לא רוצה שתפגע בעצמך.
וכולנו חווים כאב, אין לך מה לפחד ולהתבייש, במיוחד כשהיא מודעת לכך שהיית כזאת בעבר

שואל השאלה:
אני לא יכולה, היה לי קשה לפתוח את זה מולה בפעם הראשונה (שבסופה היא סיפרה לאמא שלי) ועכשיו עוד יותר קשה לי כי גם לה יש בעיות ואני לא רוצה להכביד עליה ואני לא מסוגלת בכללי להגיד למישהו

אם יותר קל לך בוואצ אפ לכי על זה!
את רו ה שאני יעזור לך בניסוח? אפ כן תגידי לי בדיוק מה התוכן ואני אנסח לך
את ממש מוזמנת לדבר איתי עברתי משהו דומה

שואל השאלה:
תודה אני אשמח!

היי רוני (השם שלה)
רציתי כבר הרבה זמן לדבר איתך על נושא מסויים שגורם לי להרבה סבל וכאב, אבל זה לא היה פשוט בכלל, אז החלטתי לכתוב.
דיברנו על זה כבר, וחשבתי שזה עבר אבל לצערי מסתבר שלא. ניסיתי להפסיק לחשוב על הנושא אבל לפעמים אני לא מצליחה. אני מתכוונת להגיד שלפעמים אני עדיין רוצה להתאבד. אני חושבת על זה יותר בזמן האחרון, ואני מספרת לך את זה כדי לא להשאר עם זה לבד וכי את חברה טובה ואני סומכת עליך.

את בגיל בית ספר? אם כן אני ממש ממש ממליצה לך לפנית ליועצת

שואל השאלה:
תודה
אני לא יודעת אם אני מסוגלת אבל תודה
וכן, ניסיתי אבל שוב אני לא מסוגלת

צה את לא מסוגלת?

שואל השאלה:
להגיד למישהו

אז תכתבי. תבקשי את המספר של היועצת ותכתבי לה

מה את אומרת?

שואל השאלה:
אבל ידעו אחר כך שזאת אני כי ביקשתי את המספר של היועצת

אז תפני למורה שלל ותבקשי ממנו. אהי עשיתי את זה פעם. באמת שלא ידעו אבור לה לבפר

שואל השאלה:
אבל עדיין ידעו

למה ידעו?

אז תכתבי את זה על דף ותשימו בחדר של היועצת, בלי שם וככה לא ידעו שזאת את

שואל השאלה:
סיפרתי לחברה שלי..
היא אמרה לי שטוב שאמרתי לה ושהיא תנסה לעזור לי ושבאלה לבכות:(
אוף אני מתחרטת שאמרתי מצד אחד

כל הכבודד וואי איזה מלכה אני ממש ממש גאה בך! לנה את מתחרטת?
ומה עם היועצת? את לא מביה כמה שהיא יכולה לעזור. את יכוחה להסביר לי למה את חוששת שתלמידים אחרים ידעו? כאיחו איך הם יכולים לדעת על זה?

שואל השאלה:
תודה 3>
כי עכשיו העמסתי עליה שוב את הבעיות שלי (דבר שבפעם שעברה גרם לה לעומס נפשי שבסופו היא סיפרה לאמא שלי על המחשבות האובדניות שלי)
והיא עכשיו תדאג לי ובאלה לבכות ואני לא רוצה שהיא תהיה עצובה ומבואסת בגללי
אני מפחדת שמישהו מבוגר ידע על זה כי ההשפעה על זה שונה והם יכולים להכריח אותי ללכת לפסיכולוג/פסיכיאטר ולהגיד להורים שלי שמזה אני הכי מפחדת

אני ממש מבינהה אותך ואת התחושות שלך. אבל שתדעי לך שפסיכולוג ממש ממש יכול לעזור. אני היתי במצב שלך וכמעט איבדתי את החיים שלי ולא סיפרתי לאף אחד. ואז זה חזר ומישהו מבוגר גילה על זה ומאז התחלתמ ללכת לפסיכולוג וזה ממש הציל לי את החיים. בשיא הרצינות. נכון, זה צפחיד לחפשו משהו כל כך אישי ועמוק אבל את צריכה עזרה. ותאמיני לי שאת גם רוצה. אז למרות שזה קשה ומפחיד זה יהיה טוב אם מישהו ידע על זה. לכן אני אומרת לך שכדאי לך מאוד לספר ליועצת ולא לוותר על זה. הצעד הראשון קשה ומפחיד זה נכון, אבל משם זה נהיה יותר פשוט. זה טוב שידעו; זה טוב שיעזרו לך
מה את אומרת?

שואל השאלה:
אני לא יודעת
אני כבר לא יודעת אם בא לי שיצילו אותי..
חוץ מזה כבר אמרתי לחברה שלי.. למה צריך גם ליועצת?
ואני לא מוכנה ללכת לפסיכולוג /פסיכיאטר

כי חברה שלך לא יכולה לעשות יותר מידי. היא יכולה כמובן לעזור ולהיות פה בשבילך וחוב שאמרת לה אבל היא לא יכולה ממש לטפל בך ולהוציא אותך מהמצב ולהביא אותך למקום אחר.
למה את לא ריצה לתכת לפסיכולוג?

שואל השאלה:
אני לא ממש רוצה שיעשו משהו, לא אכפת לי מעצמי יותר במילא
כי אני ארגיש משוגעת ואני גם יודעת שאני במילא לא אחשף מולו

ככה גם אני חשבתי. אבל אז מה! אז תרגייש משוגעת. א זמה? אני הכי משוגעת בעולם ואני לא היחדה. ובהתחלה לא תחשפי אבל זה יבוא לאט לאט. את עכשעו רואה את הדברים בדיוק כמו שאני ראיתי את הכל לפני 4 שנים. חוסר תקווה וחוסר רצון לעזור לעצמך כי במילא את חושבת שכלום לא ישנה או יעזור. אבל אני בתור מישהי שהייתה באותו מקום אומרת לך שאם תעשי את הצעד הראשן ותהיי טיפה אמיצה את תגיעי למקום אחר לגמרי! אולי זה יקח זמן אבל זה יקרה. תאמיני לי שזה כל כך שווה לך בתור מישהי שעברה אותו דבר!
את כרגע לא חושבת בצורה נכונה לחלוטין ורואה את הדברים טיפב מעוות וזה גורם לך להחליט דברים כאילו כמו לא לקבל עזרה. אבל זה הדבר הנכון. וכשתתחילי לקבל אותה תביני כמה היית צריכה את זה. עדיף כמה שיותר מוקדם. אני סבלתי שנים והסתרתי את זה ושמו לב שמשהו לא בסדר אחרי המון במון שנים. וזה גרם לנזקים מטורפים. אז תעשי צעד ותעזרי לעצמך.
רק תגתבי את זה ליועצת, אני יעזור לך לנסח. ומשם בלי לחשוב תני לדברים לקרות. תזרמי. תתני הזדמנות

שואל השאלה:
אני כבר לא רוצה לעזור לעצמי
אין לי כוח

אז את לא צריכה לעשות הרבה. רק לבקש את המספר של היועצת. אם את רוצה אני אנסח לך הודעה ופשוט תשלחי. זה בכלל לא הרבה מאמץ
סבבה?

ואת מוזמנת לכתבו לי בפרטי במקום ניראה אם את רוצה ניראה לי שיהיה נוח יותר

שואל השאלה:
אבל כבר אין לי רצון לעזור לעצמי

כבר אכפת לי מעצמי
שלחתי לך היי בפרטי