אני נהיית מהר אדומה, לחוצה, בולעת מילים, והדופק שלי עולה כשאני מדברת עם אנשים

חרדה חברתית במקרה?

אני מנסה לדבר כמה שיותר עם אנשים (לא שיחות ממושכות, אלא הרבה שיחות עם הרבה אנשים, בעיקר זרים). תנסי לפנות לאנשים ברחוב ולשאול שאלות, אפילו כשזה לא נחוץ לך. למשל, לשאול אנשים מה השעה, או איך מגיעים לרחוב מסוים. תברכי לשלום נהגי אוטובוס, ותודי להם כשאת יוצאת.

את יכולה לקחת טיפול תרופתי, פריזמה או פלוטין, לי זה עזר קצת.

אם את רוצה, את יכולה לרשום את ההתקדמות שלך (במידה ואת מתחילה לקחת את העניין ברצינות ולנסות להתגבר על זה).
תקחי מחברת, ובכל דף תהיה סיטואציה שונה. למשל, בית ספר. ותקחי כל מיני סיטואציות מהיומיום שלך שיכולות לגרום לך לחרדה. למשל: שיחה עם ילד זר, או לענות בכיתה למורה תשובה לא נכונה, או שהרבה אנשים מסתכלים עליך. ותדרגי מ1-10 כמה חרדה את חושבת שמצב כזה יגרום לך. כש0 זה לא חרדה, ו10 זה התקף חרדה קיצוני. וכל יום תדרגי את מה שקרה באותו יום.
עם הזמן, את תראי אם השיטות שאת עושה עובדות, והחרדה פוחתת.

טוב, סליחה על החפירה... בסוף מתברר שזאת לא חרדה חברתית והוצאתי את עצמי סתומה.

חח כן זאת חרדה חברתית, ופשוט אין לי מוטיבציה לעבוד עליה מספיק, אני לא מוצאת הרבה עניין או רצון ליצור קשרים אנושיים גם ככה, אבל תודהה