11 תשובות
יש דברים שגרמו לי קצת לתהות אבל לא להפסיק להאמין לגמרי
לא
סבלתי הרבה בחיים וזה רק חישל וחיזק אותי ואת האמונה שלי יותר ויותר
לא להפסיק להאמין אבל כן לשנות את התפיסה שלי...
הייתי שומרת כשרות והכל ואז פשוט זה התחיל להרגיש חסר משמעות כזה כאילו זה לא עושה כלום ושהכל המצאה של איזה רבנים
ואני לא אומרת שאין אלוהים אני פשוט לא מאמינה בפרשנויות שקיימות, לא מתחברת.
תתעלמו זה שלח את התשובה פעמיים
הייתי מאמינה בו כי תמיד היו מדברים עליו ובתור ילדה תמימה הייתי בטוחה שהוא קיים אבל כשגדלתי הבנתי שכל הסיפור עליו לא נכון והבנתי שהוא לא באמת קיים וזאת סתם המצאה שאנשים המציאו כדי לחיות בשביל משהו
בשנה אחת ההורים שלי התגרשו, החברה הכי טובה שלי נפטרה, סבתה שלי מתה מסרטן, שברתי את הרגל והחתולה שלי נדרסה. אין אלוהים.
אני לא
אנונימית
גדלתי בבית דתי - גדלתי עם דת, ככה שתמיד האמנתי ובגיל שהתחלתי יותר לחשוב על המשמעות והעומק, על למה בכלל אני מאמינה ההיגיון סתר לי הרבה דברים ובכללי, המושג של דת לעצמה הרתיע אותי.
סבא שלי היה בשואה, מאז הוא הפסיק להאמין
ואחריו גם אבא שלי
אף פעם לא באמת האמנתי וכשגיליתי את כל הקטע של האתאיזם הזדהיתי עם זה
אנונימית
כן.
ההיגיון הבסיסי.
באותו הנושא: