אני מתמוטטת נפשית.

תלכי לפסיכולוג שיעזור לך עם זה תספרי לו כל מה שקשה לך והוא יוכל לעזור לך

שואל השאלה:
שונאת פסיכולוגים, סתם מכניסים אותי יותר ללחץ. אני גם לא רוצה לשתף אף אחד, גם ככה לאף אחד לא אכפת אז מה זה משנה, אני צריכה דרך להתמודד בעצמי.

אז יש גם יועצות תלכי ליועצת שתעייץ לך מה כדי לעשות

היי (: את משתפת מישהו במה שעובר עליך? אני לא יודעת בדיוק מה את עוברת, אבל אני לגמרי חושבת שזה לא משהו שאפשר לעבור לבד
עריכה: ראיתי את מה שכתבת עכשיו. חשבת על להתקשר לער"ן? (עזרה ראשונה נפשית) יש שם נציגים שעונים בהתנדבות לשיחות ומדברים עם מתקשרים

שואל השאלה:
היועצת שלי מעצבנת, אני לא סומכת עליה, אני לא אוהבת לשתף. אני רק צריכה דרך להתמודד בעצמי.

שואל השאלה:
אף אחד לא יודע, זה דיכאון כזה, יש המון דברים שמציקים לי, דברים קטנים שהופכים לבון אחד גדול

שואל השאלה:
^ בטח

תבקשי מאנשים שיאמרו לך 3 נקודות טובות בך
תאמרי בעצמך לעצמך כל יום 2 דברים טובים שעשית היום ודבר אחד שטוב בך

תעריכי את מי שאת: עברת קשיים והשפלות וכשלונות, דחו אותך, שיקרו לך, ניצלו אותך, נשארת לבד מלא פעמים, חברים לא עמדו במילה שלהם, בני משפחה לא תמיד הבינו אותך, לא נרדמת לילות שלמים, התמודדת עם מבטים שיפוטיים ומילים כואבות, חווית ימים שאת רוצה למחוק!
אבל כדי לאהוב את מי שאת, את לא יכולה לשנוא את החוויות שעיצבו אותך.

זה שיצאת עם כמה כתמים לא אומר שאת מלוכלכת. זה שיש עליך כמה שברים לא אומר שאת שבורה.

יש לך עכשיו, בפנים, את כל הכוח להתמודד עם כל מה שהעולם יזרוק עליך.
אין שום גורם חיצוני שיכול להפוך אותך למאושרת יותר, טובה יותר, חזקה יותר- זה הכל בא ממך.

עם כמה שזה מסתכל ומייאש ולא ברור, אסור לך להישבר ולהשתנות לרעה.
זה ייתן לאויביך המון כוח.
תהיי כל כך עוצמתית וקורנת שתגרמי להם לחשוב, "איך לעזאזל אחרי כל מה שעשינו לה, וכל מה שקרה לה, היא עדיין מחייכת?".

את לא הולכת לשום מקום רק בגלל שלא הגעת לאיפה שאת רוצה עדיין.
הדם, היזע, העבודה הקשה, והטעויות ישתלמו בסוף.
יהיו לך חיים כאלה מדהימים שתשכחי את כל מה שקורה לך עכשיו.

ספינות לא שוקעות בגלל המים סביבן, אלא המים שנכנסים לתוכן.
רק את בוחרת אם להיפגע ואם לתת לאחרים להשפיע עליך.
אל תתני לאף אחד שליטה עליך.

אנשים לא-מוצלחים מבססים החלטות על איפה שהם נמצאים כרגע.
אנשים מוצלחים מבססים החלטות על איפה שהם רוצים להיות.
אל תחיי בשביל מה שהעבר לקח ממך אלא בשביל מה שיש למחר להציע!

את שווה מספיק, יפה מספיק, טובה מספיק ואת לא צריכה שום דבר אחר כדי להרגיש שלמה.

לכי למראה, תסתכלי לעצמך בעיניים ותגידי, "אני כל כך חזקה ששום דבר לא יכול לעצור אותי, כל הכבוד לי שהצלחתי להתגבר על הכל, כל הכבוד לי שלא שקעתי בעבר והתקדמתי הלאה!".

טפחי לעצמך על השכם, עד עכשיו שרדת 100% מהימים הרעים שלך!
היום זה האתמול שפחדת ממנו ובכל זאת, לא היה יום אחד קשה שלא שרדת!
את לא צריכה אף אחד, את יכולה לחיות בלי אף אחד.

טפחי על השכם של עצמך! למרות הכל, את קמה כל בוקר מהמיטה, מתלבשת, ושמה חיוך על הפנים- כי את מקווה בתוך תוכך שאולי... אולי היום החדש יהיה טוב יותר מקודמיו.

אף אחד הוא לא את, וזה הכוח שלך.

הי אני גם הייתי כמוך תקופות של דיכאון ותחושה שלאף אחד לא אכפת ממה שני אומרת אני חושבת שפסיכולוגים הם חרטא שרק מתים שאני יעוף להם מהחדר ועם זאת להתמודד לבד זה לא נכון להיות לבד זה ממש ממש לא נכון דווקא בגלל שעברתי את זה אני לא בעד. אולי לא לשתף אבל תנסי לצאת יותר לנסות לראות כמה שיותר חברות חברים.. כמה שפחות לשבת בבית עם הלבד. מוזמנת לשלוח הודעה..

מה בעיה לשתף? יש לך חברות או קרובי משפחה? אולי נסי לא להסתיר את זה ולעשות משהו שיעזור לך.

שואל השאלה:
נמאס לי כבר לבכות כל יום, אני לא מצליחה להפסיק

שואל השאלה:
לי זה לא.
טוב עזבו אני סתם מסבכת אתכם גם בטח לא ממש אכפת לכם אין לי מושג מה אני בכלל שואלת את זה
אבל תודה רבה למי שניסה לעזור (:

מה הבעיה עצמה? בואי נוציא את הרגש וננסה לפתור את זה בצורה לוגית.
מה הבעיה העצמה?

שואל השאלה:
דיכאון
אנשים מסתכלים עלי יותר מידי
אני נראת כמו חייזר
האדם שאני הכי רוצה ממנו יחס ואהבה לא עושה את זה לצערי
אני ילדה מטומטמת ומכוערת שלא תורמת כלום לאף אחד.

האם אי פעם הכרת בן אדם מאושר ומצליח שהוא בטוח בעצמו, תוך כדי שהוא קורא לעצמו שמות שליליים?
לא. ממש לא.
אז אם את רוצה להשתנות, הצעד הראשון זה המחשבות שלך.

מספיק עם הרחמים העצמיים!
תצאי מזה!
זה לא יוביל אותך לשום מקום, רק אנשים אחרים שיגידו לך "אוי את באמת מסכנה" אבל נחשי מה?
לא באמת אכפת להם ממך.
אז הם לא יגידו לך את האמת, שאת חייבת להפסיק לרחם על עצמך.
בבקשה תקראי את הכתבה הזאת.

את לא ילדה מכוערת ומטומטמת, ואת כן יכולה לתרום, אני מסכימה אתה ^ לגבי התגובה הראשונה שלי, אם נפגעת או נעלבת ממה שאמרתי שמה הבעיה לשתף, רציתי לדעת למה יש בעיה בלשתף אנשים, ושאלתי אם יש לך אנשים שקרובים אליך שיכולים לעזור לך ואמרתי לך בקצרה לנסות דברים שיעזרו לך, זה הכול

בת כמה את?

תבכי,, תצעקי העיקר שתוציאי החוצה את כל התסכול. החיים הם מתנה, זה שבני האדם עושים אותם קשים לא אומר שאת צריכה למות, תילחמי בשביל עצמך. תנגבי את הדמעות ותתחילי להילחם!

שואל השאלה:
נמאס לי כבר, לא משנה מה, גם אם אצליח, תמיד יהיה מה שיוריד אותי למטה.
ואני בת 13.

את יכולה לשלוח לי משהו הפרטי? יש לי חברה שגם עברה את זה בדיוק ויש לי משהו להגיד לך

תשני את הגישה.
לכולם קשה, תמיד יש נטייה לחשוב שאנחנו היחידים שעצובים, היחידים שמרגישים שהם לא שווים כלום.
גם אני מרגישה ככה. את צריכה להתחיל לחייך, להכריח את עצמך לחייך, להכריח את עצמך לתקשר עם אנשים ולהפסיק עם הרחמים העצמיים.
אנשים פה מאמינים בך, את לא חייבת להשאר במצב הזה, זה הכל תלוי בך.

להרבה אנשים יש והיה את זה.
יש דרכים לצאת אבל הדרך הכי טובה זה פשוט להתמודד, לי לא עזר הפסיכולוגים וכו' רק אחרי חצי שנה (שזה זמן קצר יחסית למה שאני מבין) יצאתי מהחלק הקשה ועכשיו זה בא והולך הרבה פחות.
אני לא יודע מה באמת יעזור לך אבל אני כן יודע שאת צריכה להתאמץ למצוא אותו.
1. אני ממליץ לדבר עם אנשים חדשים שדומים לך בתחביבים נעימים.
2. לכי לשמש לפחות רבע שעה ביום, תחשפי כמה שיותר עור לשמש.
3. תנסי לצייר. אבל לא ציורים באמת פשוט ציירי עיגולים (נשמע מגוחך אבל יעיל)
4. תעשי דברים שאת נהנית מהם.
5. וזה הכי חשוב וקשה
תאהבי את עצמך.

אם את רוצה לדבר אני זמין ומוכן לעזור לך או סתם לדבר.

אמאלה זה כאילו אני כתבתי את השאלה הזאת

שואל השאלה:
חחח, טוב לדעת שאנשים מזדהים איתי

תעשי מדיטציה
תקראי על זה ותתאמני על זה... והכל יהיה בסדר..

את חייבת חייבת חייבת לפרוק בדרך כלשהי
זה יכול להיות דרך כתיבה, ספורט, ריקוד, ציור, *שיתוף של מישהו* (הכי טוב. לפני שמשתפים זה מרגיש לפעמים מטופש או שפשוט לא רוצים אבל זה מחסום שאפשר וכדאי מאוד לשבור)

אם משהו נורא כואב לך תצטרכי לשתף מישהו אולי עוברת עליך תקופה לא קלה וזה בסדר כולם עוברים את זה אשמח אם תספרי לי :)

שואל השאלה:
לא מבינים אותי. המחנך שלי תמיד שואל אותי מה קורה איתי (כי הוא יודע שניסיתי להתאבד והכל)
אבל אני לא אומרת לו כי לא בא לי עוד הפעם פסיכולוגים ובתי חולים וכל זה עוד הפעם, אני שונאת את זה אוף. למה אני ככ מתוסבכת

את כנראה רגילה מגיל קטן לאשליה הזאת שרואים בסרטים ואגדות שבני אדם הם אנשים טובים ואיכפתיים שעוזרים אחד לשני
ובמציאות זה לא ככה
לא פשוט למצוא חבריים אמיתיים
אולי מתוך 20 חברות שלך 3-2 הן חברות אמיתיות
ואת רשמת שאת בת 13 אז בגיל הזה כל הילדים חארות
לילדים משעמם ומחפשים קורבן
משהו להציק לו ככה סתם זה יכול ליהיות כל אחד
וכל אחד חווה מתישהו בתקופה של היסודי או החטיבה הצקות ולפעמים זה גם מגיע לרמות ממש גבוהות
והפיתרון זה פשוט לעבור כיתה ואם לא עוזר אז בית ספר
כי ילדים לא מתבגרים ביום אחד
ולסבול איתם שנה ועוד שנה זה לא הפיתרון

את יכולה לספר לי ואנסה להבין מפתיח

את לא מבינה כמה אני מבינה אותך.. כמה עברתי את התקופה הזאת ולפעמים יש רגעים קטנים שזה חוזר
כל דבר קטן הופך למשהו ענק אצלך ואת בטח גם חושבת הרבה
את לא לבד
תשתפי תדברי תפתחי תוציאי את זה החוצה

שואל השאלה:
אף אחד בגיל שלי לא פוגע בי אבל..

שואל השאלה:
ואתם באמת לא תבינו את זה, אני בטוחה, זה לא קשור למשפחה או חברים אולי יש דברים שכן תבינו, אבל את מה שהכי מציק לי אף אחד לא יבין, אני בעצמי בקושי מבינה אותו.

את חייבת לספר מה שקרה לך
ולדעתי זה יעזור לך יותר מפסיכולוג
כי פה יש אנשים שיכול ליהיות שחוו דברים דומים למה שאת חווית ובגלל שהם עברו דברים דומים לשלך הם יוכלו לעזור לך להתגבר על זה

תנסי לתת לנו להבין אותך אנחנו רוצים לעזור

תקשיבי הייתי כמוך בדיוק... הדבר היחיד שעזר לי היה אשפוז, אל תשללי, תחשבי על זה, את מתמוטטת נפשית ושם יעזרו לך, שם יחברו אותך ביחד, בבקשה אל תעשי לעצמך שום דבר3>
אשפוז אולי נשמע מאיים ושל "חולי נפש" וכל זה, אבל מעל כל הסטיגמות, זה פשוט ללכת לבית חולים של הנשמה, של הנפש, ויש שם צוות של מלאכים שעוזרים לך להתחזק ומתקנים לך את הנפש..

אהובה שליי. אני יודעת שדברים נראים חסרי טעם, אני יודעת שזכרת רגשות מתחוללת בך ואני לא אגיד לך " זאת תקופה שתעבור בקרוב " כי אני יודעת שזה יותר מזה. אבל אני מאמינה שמגיע לך לחיות בשמחה ומגיע לך לאהוב את עצמך אז אני מבקשת, אל תוותרי. אל תוותרי על ההזדמנות לחיות איך שאת רוצה, איך שתמיד רצית. תחשבי על מישהו שיקר לך ותעשי את זה בשבילו, אבל בעיקר בשבילך. אני כאן לכל דבר יפהפייה אני יותר מאשמח להקשיב לך, אני תמיד אהיה כאן אם תרצי3>>>

לא נראה לי יש מישהו שמבין את הדיכאון שלו כי אם כן הוא היה פשוט מטפל בזה.
אני הייתי בדיכאון גם בגלל שיש לי קולות בראש וקשה להתמודד איתם.
נשמע פסיכי נכון? חח
דברי איתנו כאן או בפרטי.
אולי לאף אחד אין מה שיש לך אבל אני בטוח שחלק יוכלו להזדהות מספיק בשביל לעזור לך

שואל השאלה:
תודה רבה לכולם (: נחמד מצידכם

תזכרי שתמיד יהיה אנשים מדהימים באתר הזה.
נסי אותו לפני שאת עושה דברים גדולים

אולי זה לא ניראה כך אבל כולם אוהבים אותך

אנו אתך וכולנו מאמינים בך, תהיי חזקה ובהצלחה לך, ניסיתי להגיב פה אבל הייתה בעיה פה שלא יכולתי להגיב אז סליחה שלא יכולתי לומר משהו יותר מקורי פה. ובהצלחה שוב