מה לא בסדר איתי?

אף אחד בכיתה לא אוהב אותי-הם רק מנצלים אותי כל יום להעתיק שיעורי בית ואני לא יכולה להגיד לא.יש שם רק אולי חמש או שש תלמידים שלא ביקשו ממני להעתיק שיעורי בית השנה,וזה קורה כל יום.לא אכפת לי שהם מעתיקים ממני,אבל כשזה מגיע שאני צריכה מהם משהו הם לא שמים עליי,כיאלו אני אוויר.המורה אמרה ציונים טובים לפני שבוע ומחאו -לכולם-כפיים,כל פעם שמישהו בא לקחת את המבחן שלנו,ושאני קיבלתי 90 אף אחד לא מחא כפיים,כולם השתתקו פתאום,ורק ילדה אחת שברה את השתיקה המביכה הזאת ומחאה כפיים.זה היה כלכך פוגע,כמעט בכיתי.זה קרה שוב לפני כמה ימים.ופעם אחת שיחקנו משחק שצריך להגיד שני דברים טובים על השם שכתוב לך בפתק(עשינו הגרלה)ואחד מהילדים קיבל את שלי,וביקש להתחלף עם חברה שלי,ולא היה לא אכפת את מי הוא יקבל שהוא מחליף,רק לא אני.מה שמעצבן זה שהוא ביקש ממני כלכך הרבה פעמים שיעורי בית שאי אפשר לספור.ופעם אחת הילד שישב לידי ממש הציק לי,והעליב אותי,וצחק על אבא שלי,הוא היה חבר טוב שלי אבל הוא מגעיל עכשיו,אז עברתי מקום לישמניה ילד אחר,וגם הוא ניסה להציק לי.ושאל את הילד הקודם איך העפת אותה?כדי שהוטמן גם יעשה את זה,אני לא מבינה..מה כולם רוצים ממני..אני קצת מוזרה ושונה ,כי אני לא מדברת לשם שינוי הרבה השנה..אני יותר שקטה,אני לא יודעת למה.שנה הבאה אנחנו מחליפים כיתות,אבל יש עוגת חצי שנה לשרוד ככה..מה אני יעשה..?