אימאלה אכלתי כל כך הרבה היום.

תהני מהחיים נשמע טוב חזק ואמץ יאמיאמיאמעאמ

תהיי פשוט שמחה מזה

אם זה חטא חד פעמי ניחא אבל אם תמשיכי ככה את תשמיני וחבל (אלא אם כן יש לך גנטיקה מסוימת) ובלי שום קשר זה גם ממש לא בריא אז למענך הייתי ממליץ לך לשנות את הרגלי האכילה שלך.

זה בסדר, לא קורה כלום מיום אחד! כמו שלא קורה משהו משמעותי מיום אחד של אכילה בריאה.. ככה גם לא להפך. אל תתני לזה לגרום לך להתחים לצמצם את האכילה שלך בימים הקרובים כי ככה את תיכנסי למעגל שלא נגמר. זה בסדר, זה כבר קרה, אין לך מה לעשות עם זה. אם את נוהגת להישקל אז אל תישקלי בימים הקרובים כי תהיה ככל הנראה עליה במשקל בגלל המשקל של הנוזלים ושל האוכל עצמו וסתם חבל שזה יפגע לך במצב רוח.
איך להמשיך מכאן? להתייחס לזה כמעידה ולקבל אותה בהבנה, לא להאשים את עצמך או לכעוס על עצמך כי זה סתם יגדיל לך את החרדה והתחושות הקשות. מחר יום חדש, תמשיכי כרגיל!:) הכל בסדר! באמת! בתור מישהי שמנסה לצאת מהפרעת אכילה תאמיני לי שאני מבינה את התחושה שאת נמצאת בה כרגע. כחלק מהטיפול אני צריכה להתמודד עם מצבים שמפחידים אותי פחד מוות כמו לאכול מנה במסעדה או לאכול משהו שמבחינתי הוא משמין ומפחיד.. באותו רגע התחושה קשה מאוד אבל אחר כך זה כבר חולף כשאני מבינה שזה מאחורי. את עכשיו מרגישה חרדה, היא תדעך.. תתני לה זמן, היא תירגע. אז יום אחד קצת חרגת, אז מה? מה זה יום אחד אל מול תקופה?

זה נכון, אבל כדאי לשים לב שיש סכנה שהספורט יהפוך לכלי של הפחתת אשמה/חרדה/עונש.. ושזה לא יבוא ממקום בריא