בכל פעם שמכה בי שנאה עצמית אני קולטת שכל הזמן הזה שהרגשתי בסדר חייתי באשליה עלובה. זה כאב בלתי נסבל, איך להתמודד מול עצמי?

תעמדי מול המראה ותגידי על עצמך דברים טובים, זה טיפה פתטי אבל זה עובד.

מקווה שהכל יסתדר :)

תחשבי על מה את כן אוהבת בעצמך. תחשבי שילדים עניים או רעבים באפריקה היו מתים שאלו יהיו הבעיות שלהם בחיים. בסופו של דבר מראה חיצוני לא קובע שול דבר.

שואל השאלה:
.

השאלה היא למה את מפחדת להרגיש שאת בסדר? את אומרת שחיית באשלייה עלובה כשהרגשת בסדר-איך את יודעת שזו אשליה ולא השנאה העצמית?

שואל השאלה:
כי המציאות שאני חיה אותה בגלל הבן אדם שאני, היא המציאות.
לפעמים משהו במציאות משתנה לרגע ולא תואם את מה שאני רגילה אליו וזה גורם לי להרגיש ממש אחרת פתאום, הרבה יותר טוב, וזה סוחף אותי. אני חושבת לעצמי שאולי אני לא כזו נוראית, אולי אני בסדר, אפילו עם פוטנציאל להיות יותר מבסדר. אבל דברים במצאיות תמיד משתנים בחזרה להרגלם. ואז אני חוזרת למה שאני מכירה טוב יותר. ואני קולטת מחדש את הבן אדם שאני באמת.
גם כשאני לא מרגישה טוב ולא מרגישה רע אלא נייטרלית, אני לא יכולה להגיד יותר מדי דברים טובים על עצמי.
אני לא מצליחה להשתנות ולהיות מי שאני לא, אני מרגישה שהמוח שלי מקולקל ושבור

אולי כי את לא צריכה להשתנות כרגע. אולי את פשוט מחפשת בעיות היכן שהן לא קיימות.
אי אפשר לתקן מה שלא מקולקל.

המוח שלך לא מקולקל או שבור, זה פשוט השנאה העצמית שלך שגורמת לך לחשוב ככה, את צריכה לתרגל חשיבה חיובית ואהבה עצמית. אפשר לשנות גישה וזה ישנה לך את השקפה שלך

כול כוך מבינה אותך!