8 תשובות
תלוי מה היא בשבילך בת כמה היא אם היא מאושרת מזה או לא, ילדים זה שמחה היא תתעודד לבד זה ממלא כוחות יחד עם זה שזה קשה, לך אין כל כך מה לומר תכלס
שואל השאלה:
היא אישתי והיא רק בת 21 והיא לא רוצה את הילד בשום אופן, היא אחרי לידה והתחילה לימודים
אנונימי
וואו, בהצלחה לשתיכם, אתה יכול לתמוך לומר שאתה תמיד בשבילה ובשביל הילד ותהיה תמיד לעזרתה והיא תצליח ללמוד אתה תממן ותפרנס ותמצאו בייביסיטרים ושלא תדאג יותר מדי ובעיקר תחזור על זה שלא תרגיש לבד ואבודה.. תראה לה סרטונים של אמהות מאושרות והורים מאושרים וצעירים אולי ותכניס לה כל הזמן לראש שיהיה לה טוב
שואל השאלה:
זהו שלא מענין אותה, כבר יש לה ילד אחד והוא מביא לה אושר, אבל את התינוק הזה היא לא רוצה.
וגם היא לא סולחת לי ורוצה להתגרש כי זה אשמתי יעני
אנונימי
אולי זה יעבור לה? זה הילד שלה היא לא יכולה פשוט לזרוק אותו ולוותר.. אם היא ממש מזיקה לו ומתחילה לזלזל ברמה קיצונית שהתינוק יהיה בסיכון או שתקח ותגדל אותו רק אתה או שתשלחו לאימוץ למרות שנראלי שהיא תגדל פשוט בחוסר ברירה.
שואל השאלה:
הנקודה היא שהיא רוצה לעזוב אותי גם, כי היא מאשימה אותי במצב...
אנונימי
או שזה מתסכול או שהיא הפסיקה לאהוב אותך, חשוב לדבר על זה תמיד ולראות לאן הדברים זורמים, להסביר לה שלא שווה להפרד עם ילד ואתם עוד נשואים.. שתחשוב על הדברים ולהרגיע אותה כמו שאמרתי כמה שאפשר.
תגיד לה שהכל קורה לטובה, ואתה תהיה שותף מלא לגידול הילד-
זה לא יפול רק עליה, לא רק היא תפסיק את העבודה שלה.
גם אתה תיקח חופשה, ההורים שלכם יבואו לעזור, אחרי החופשה אתה גם תחזור מהעבודה מוקדם, ותטפלו בילדים שווה בשווה.
נ. ב. אין דבר כזה אשמה של צד אחד, בהנחה ששניכם שכבתם בהסכמה מלאה שניכם אחראים.
מזל טוב!