מה זה נשוא בלשון

זה הפועל במשפט, יש נשוא מורחב שזה שני פעלים אבל המשמעות שלהם היא אחת (חזר ואמר- המשמעות היא אמירה), ונשוא קיומי (יש/אין- ניתן להחליף אחד בשני)

נשוא זה בעצם הפועל במשפט.
הנושא זה מי/מה עשה את הפעולה (הנשוא)

נשוא יכול להיות פועל- במשפט פועלי.
הוא לומד ברצינות.
לומד=נשוא
במשפט שמני הנשוא הוא שם והוא מתאר את החידוש שנאמר על הנושא.
הוא אינו תלמיד חרוץ.
תלמיד=נשוא

שואל השאלה:
למה התלמיד נשוא? זה לא אמור להיות נושא? ומה החידוש?

במשפט שמני אין פועל. הנשוא הוא שם. התלמיד הוא נשוא כי זה החידוש שנאמר על הנושא (הוא). אינו משמש בתפקיד אוגד והוא מחבר בין הנושא לנשוא. בגלל זה תלמיד זה נשוא.

נשוא-פועל אם תשני למחר או לעבר זה ישתנה
נושא-מי עשה את הפעולה?
הילד ילך לאכול
נשוא-ילך (עתיד, ילך, הווה ילך, עבר הלך)
מי עשה את הפעולה?-נושא-הילד
נשוא מחפשים לפני נושא

נשוא = פועל ( אם המילה יכולה להשתנות בעבר, הווה ועתיד )