אני כל כך עצוב... אני רוצה להיעלם מהחיים האלה

תנסה להיפתח ולהכיר חברים חדשים.
תבוא בגישה חיובית! זה ממש חשוב!
תבוא בצורה אופטימית, תנסה להתחבר ולהכיר אחרים, תצבור ביטחון, אל תפחד לדבר יותר מידי..
ובעיקר אל תבוא בגישה שלילית

היי, אל תהיה עצוב!
פנה אליי

הייתי כמוך לפני שנה התחלתי לעבוד ומאז הכרתי מלא אמשים וזה מעסיק אותי במקום להישאר בבית כל היום

רגע שנייה אחת אמרת שאין לך חברים ושנייה אחרי אמרת על חברים שלך...

בכל מקרה, תנסה להפתח לאחרים ותלך למקומות שתוכל לפגוש חברים ובכללי אנשים אל תנסה בכוח אם הזמן יבואו, אם אתה רוצה אתה פנוי לדבר איתי ;)

אם אתה רוצה לדבר על זה אני פה בשבילך!
אתה לא צריך את כל השליליות הזאת בחייך,
הכל יהיה בסדר!
אני מקווה שתרגיש טוב יותר מהר

היי, אני ממש מצטערת לשמוע שאלו הדברים שאתה נאלץ לחוות.
זה קשה.
זה קשה להרגיש לא רצוי.
זה פאקינג קשה.
להרגיש לא שייך, שאין לך מקום.
וזה מרגיש נוראי, ובצדק, ומותר להרגיש ככה.
אני חושבת שאתה כל כך אמיץ שפרסמת את השאלה הזו.
שחשפת את רגשותיך ככה בפומבי.
אתה חזק.
כל הדברים שאתה עובר, זה לא פשוט.
ואני יכולה לומר לך שהדרך ליציאה מהמצב הנוראי הזה, מהסבל האינסופי והמצב הבלתי פתיר הזה, היא בקשת עזרה.
אמא, אבא, יועצת בית ספר, פסיכולוג, אפילו צאטים וטלפונים אנונימיים של סה"ר וער"ן.
כל זה יכול לגרום לחיים שלך להשתפר.
ואתה יכול לעשות את זה.
אתה חזק.
ואם אתה רוצה לדבר איתי, אני פה.
בהצלחה.

כל כך מכירה את ההרגשה הזו...
זה עצוב
תנסה למצוא חברים חדשים
למרות שזה לא הכי קל,
אני למשל רוצה להכיר חברים שיותר יודעים לקבל אותי כמו שאני

אם יש משהו שלמדתי מהחיים האלו הוא שאתה לא צריך להיות תלוי באחרים ואתה לא חייב "חברים".
עזוב אותך מהשטויות האלה, תגיד לעצמך שאתה לא צריך אותם אפילו לצאת ולהכיר חברים לא צריך.
מה שחשוב הוא להיות אדם טוב וישר, לכבד את כולם וגם אם יצאו בלעדיך לא לכעוס ולריב
תתעסק בחיים שלך ותראה שלאט לאט אנשים יתחילו להעריך ולכבד אותך ואף ינסו להיות חברים שלך.

אם החברים הכי טובים שלך מרכלים עליך, עזוב אותם