12 תשובות
מזרחית
לדעתי חלק מהמוזיקאים הישראלים, חלק גדול, אין להם קול יפה ולא קצב נכון. זה ממש זוועה..
שהם שרים כל דבר שהם רואים כיאלו גם אם הם יראו ג'וק על הרצפה הם ישירו על זה וכין לשירים האלה תוכן
שאין יותר עומק
שפשוט כל אחד חושב שהוא יכול להיות מוזיקאי וישר מוציא מלא שירים ריקניים.
וככה המוסיקה מאבדת את כל הכבוד שלה ואת כל העומק והיופי שבה.
וככה המוסיקה מאבדת את כל הכבוד שלה ואת כל העומק והיופי שבה.
שאין תוכן ועומק לשירים.
השירים היום הם על שטויות ואין מסר מאחוריהם
השירים היום הם על שטויות ואין מסר מאחוריהם
סטטיק ובנאל.
הטקסט רדוד
אנונימית
שאלה טובה.
1. התעשיה היום במוזיקה מתמקדת הרבה בשירה ונראות ופחות ב"מוזיקה", אני אסביר.
האוזניים של הדור שלנו עניות בצלילים - שירים יותר מדי מעובדים ומופקים, פחות אותנטיות. כמעט ואין סולו לכלים. הרבה מהשירים נעשים היום על מנת לרצות את המיינסטרים ופחות למען האומנות שבמוזיקה.
אפשר לראות את זה בכך שכמעט והנוער לא שומע שירים אינסטרומנטלים או משהו שהוא קצת ניסיוני. למרבית הנוער כמעט ואין עצבים לשמוע קטע ג'אז של 15 דקות כי זה יחרפן אותם.
אני לומדת אצל מוזיקאי והוא אמר שבתור מתופף ובשם כל הנגנים למיניהם, כשקוראים להם להקליט שיר הם מרגישים כמו ז**ה. לא נותנים להם הבעה כל שהיא, הלחנים פשוטים ונמצאים רק כליווי כי כמעט ואין כלים שנמצאים בפרונט.
2. אני מרגישה שלאט לאט לתוכן המילולי יש פחות חשיבות בשיר.
3. המדיה והתקשורת בוחרת לנו מה לשמוע. אנחנו סוג של שבויים של התעשייה. אני בעצמי שומעת מעל לאלפי אומנים. אך בכל זאת אי אפשר להתכחש לעובדה שקשה יותר למצוא אומנים שהם לא מיינסטרים לעומת מה שהתקשורת מראה לנו.
4. לחיצוניות ומין יש מרכיב גדול בלמכור לנו שיר. שזה די עצוב כי בתכלס זה מוזיקה ויש הרבה מיקוד והשקעה בדברים שבעיני די מיותרים ושטחיים. אין לי בעיה עם קליפים והופעות מרשימות. אך אחרי הכל מדובר באחד הדברים המוכרים של התעשיה היום.
5. אלבומים - שמתי לב שהרבה אנשים כמעט ולא טורחים לשמוע אלבומים, אם בכלל.
אמן מוציא אלבום על מנת לקחת אותנו למסע מוזיקלי. מטרתם של הסינגלים הוא לקדם אלבום ומכירות. זה לא אומר שחייב לשמוע את אלבום של כל אמן אבל צריך קצת לפתוח את הראש ולנסות דברים חדשים.
מה שאני מנסה לומר שאנשים נהיו חסרי -סבלנות, הבנה ופתיחות למוזיקה. וזה די עצוב בעיני.
סליחה על החפירות.
1. התעשיה היום במוזיקה מתמקדת הרבה בשירה ונראות ופחות ב"מוזיקה", אני אסביר.
האוזניים של הדור שלנו עניות בצלילים - שירים יותר מדי מעובדים ומופקים, פחות אותנטיות. כמעט ואין סולו לכלים. הרבה מהשירים נעשים היום על מנת לרצות את המיינסטרים ופחות למען האומנות שבמוזיקה.
אפשר לראות את זה בכך שכמעט והנוער לא שומע שירים אינסטרומנטלים או משהו שהוא קצת ניסיוני. למרבית הנוער כמעט ואין עצבים לשמוע קטע ג'אז של 15 דקות כי זה יחרפן אותם.
אני לומדת אצל מוזיקאי והוא אמר שבתור מתופף ובשם כל הנגנים למיניהם, כשקוראים להם להקליט שיר הם מרגישים כמו ז**ה. לא נותנים להם הבעה כל שהיא, הלחנים פשוטים ונמצאים רק כליווי כי כמעט ואין כלים שנמצאים בפרונט.
2. אני מרגישה שלאט לאט לתוכן המילולי יש פחות חשיבות בשיר.
3. המדיה והתקשורת בוחרת לנו מה לשמוע. אנחנו סוג של שבויים של התעשייה. אני בעצמי שומעת מעל לאלפי אומנים. אך בכל זאת אי אפשר להתכחש לעובדה שקשה יותר למצוא אומנים שהם לא מיינסטרים לעומת מה שהתקשורת מראה לנו.
4. לחיצוניות ומין יש מרכיב גדול בלמכור לנו שיר. שזה די עצוב כי בתכלס זה מוזיקה ויש הרבה מיקוד והשקעה בדברים שבעיני די מיותרים ושטחיים. אין לי בעיה עם קליפים והופעות מרשימות. אך אחרי הכל מדובר באחד הדברים המוכרים של התעשיה היום.
5. אלבומים - שמתי לב שהרבה אנשים כמעט ולא טורחים לשמוע אלבומים, אם בכלל.
אמן מוציא אלבום על מנת לקחת אותנו למסע מוזיקלי. מטרתם של הסינגלים הוא לקדם אלבום ומכירות. זה לא אומר שחייב לשמוע את אלבום של כל אמן אבל צריך קצת לפתוח את הראש ולנסות דברים חדשים.
מה שאני מנסה לומר שאנשים נהיו חסרי -סבלנות, הבנה ופתיחות למוזיקה. וזה די עצוב בעיני.
סליחה על החפירות.
שהיום הכל ערוך...
חלק מהזמרים הם חסרי כישרון והקול שלהם ערוך לגמרי והתהילה שלהם בכלל לא מגיע להם לדעתי (נועה קירל לדוגמא)
אי אפשר לדעת אם זה הקול האמיתי של הזמר.
חלק מהזמרים הם חסרי כישרון והקול שלהם ערוך לגמרי והתהילה שלהם בכלל לא מגיע להם לדעתי (נועה קירל לדוגמא)
אי אפשר לדעת אם זה הקול האמיתי של הזמר.
שכל אחד עם מיקרופון ביחד חושב שהוא אייל גולן
שואל השאלה:
twin peaks כל מילה שלך נכונה.
twin peaks כל מילה שלך נכונה.
אנונימית
באותו הנושא: