למה יש פה שאלות דיכאוניות למשל ויש אנשים שקשה להם בחיים ורע להם ממש ובמקום לעשות משהו ולפעול..

הם פשוט בוכים ומסתכלים על כמה שקשה להם ולא על איך לתקן את זה, אלא פשוט לפרוק הכל ולא להסתכל על מה הם לא עושים נכון. אני גם היה לי קשיים ואני התגברתי עליהם בכך שפעלתי, אז למה? למה הרבה נערים ומתבגרים פשוט לא קמים ומשנים מה שהם יודעים שהם יוכלו, אפילו מעט במקום להסתכל על חצי הכוס הריקה ולבכות על הקשיים שלהם?