ילדים בלי חברים.. איך אתם מגיעים למצב הזה? אני רציני שואלת

תחושת בגידה או אי אמון באנשים, סתם מוזרות ליד אנשים או פחד מאינטימיות שבחברות.

אני לדוגמא ביישן פשוט אני לא ניגש לאף אחד אין לי ידידות בבית ספר אולי כמה בנות ובנים שאני מדבר איתם בוואצפ וזהו

מאבדים אנשים שהכרתם ונשארים בלי אף אחד..? לא ממש יודעת חח

אני עזבתי את החבורה שלי בגלל שהרגשתי שאני משתנה ומנסה להיות מישהי אחרת וחשבתי שלאט לאט אני יכיר וימצא וזה לא קרה זה רק נהיה רע יותר פשוט אותה חבורה התחילה לעשות עלי חרם ולא מפסיקים מלרכל ולהציק לי

חרדה חברתית
חוסר בטחון עצמי
אתה קצת שונה מכולם אז מציקים לך ויורדים ומשפילים
לא תמיד זה אשמתינו את יודעת נכון?

אבל כמה שככה אני שמחה שהתרחקתי מאותם ילדים כי אני חופשייה ואף אחד לא מרכיח אותי לעשות דברים שאני לא רוצה

לא יודע אף פעם לא הגעתי למצב הזה וגם לא יגיע
בדרך כלל זה אבל מ
בגידה אולי ביישנות או מה שאצל הרוב "אם אני יעשה ככה וככה והוא יגיד לי ללכת אני יצא מפגר"
גם יכול להיות מפחד או סתם מדוכא

שהייתי קטן היה לי חברים ואחרי זה קשה לא היית יוצא מהבית לאחר שנים רציתי להשיג חברים אבל לא ידעתי איך לדבר ואיך לתקשר עם כאלה בגיל שלי מה שהוביל לחוסר ביטחון עצמי כי רק יכולתי להשתמש ביכולת הגופניות שלי ולא בדיבור על מנת קשר עם כאלה בגיל שלי בקיצור בגלל שלא תקשרתי עם כאלה בגיךל שלי הרבה שנים זה הוביל לזה שאני לא ידע איך לעשות את זה לאחר נסיונות גרם לביטחוןצמי שלי ר ינטרנט וגם זה בעיה בשבילי וגם לנהל שיחה דרך המחשב או טלפון בכתב קשה לי כי אני אפילו לא יודע מה לומר לכאלה בגיל שלי או על מה מדברים בקיצור אני עכשיו כושל חברתי פרשתי מבית ספר שלי כי נמאס ליי להיות לבד ולראות איך לאחרים יש חברים ונהנים בזמן שאני מי גיל 9 לבד ואני עוד קצת 18 לסיום אין לי חברים וכנראה לא יהיה והבעיה היא לא איך שאני נראה הבעיה היא שאני לא יוד לתקשר עם כאלה בגיל שלי