מה חושבים על מישהי שמלאה קצת שמנה, כאילו לא רזה ובכל זאת מרכלת ושופטת בנות אחרות שהן גם מלאות שמנות קצת?

צבועה

שהיא שונאת את עצמה, חסרת ביטחון ובגלל זה השיפוט יוצא גם על אחרים

זה לא קשור לזה שהיא מלאה גם היא הייתה 20 קילו אין לה זכות לרכל ולשפוט בנות אחרות.
והייתי חושבת שהיא חסרת ביטחון אז היא מנסה להגיד את עצמה בכך שהיא מקטינה אחרים.

שהיא בנאדם וכמו שאת שופטת אחרים גם היא יכולה לשפוט אחרים, אף אחד לא מצדיק את זה שאנחנו שופטים אבל כל האנשים שופטים בחיים שלהם אז תפסיקו להיות צבועים.. מתיפייפים לי פה.
הכי קשה לשמוע את האמת אנשים!

שואל השאלה:
כאילו היא רואה מישהי שקצת שמנה ואומרת לי איך היא בת 20 שמנה כזאת ויש לה חבר, והיא גם לא רזה בכלל ובת 20

"כל הפוסל במומו פוסל"

חסרת ביטחון

הגמל לא רואה את הדבשת שלו.

או שאין לה מודעות/יש לה בטחון עצמי או שהפוך והיא מאוד מודעת ומשליכה מה שהיא מרגישה על אחרים במסווה של בטחון עצמי

ואם זאת הייתה רזה, מה אז הייתה התגובה שלכם? זה בסדר? אף אחד לא צריך לשפוט אף אחד בין אם הוא רזה ובין אם הוא שמן

מה אתם ישר יוצאים על זה... אני לא רואה שום בעיה... זה כמו שאני לפעמים אומרת על דוגמנית שהיא לא יפה לדעתי, זה לא אומר שאני יותר יפה ממנה. אה אז אם אני לא יותר יפה ממנה אז אסור לי לרדת עליה או להגיד מה אני חושבת עליה? מה זה השטויות האלה. גם אם היא שוקלת 200 קילו מותר לה לחשוב מה שבאלה והיא לא צבועה ולא כלום

זה מאוד תלוי כי זה מטבענו להסתכל על אחרים ולדבר עליהם, אם היא בעצמה כזאת ומדברת על אחרות כנראה שאין לה כל כך מודעות עצמית.

וואי מכירה כזאת...
חוסר מודעות עצמית ללא ספק.
ביקורתיות יתר.
פעם הייתי ביקורתית... או (כנה בהגזמה, גם שלא שאלו אותי איך הם ניראים ההיתי אומרת את המחשבות שלי.. חסרת טקט בקיצור.) אבל גם לי היו גבולות.. זאת אומרת, גם אז בכל הביקורתיות שהייתה לי, אם ונגיד הייתי שמנה לא הייתי אומרת לשמנה אחרת שהיא שמנה! צריך גבול.
איפה המודעות עצמית שלי? קודם נסתכל על עצמי.