מה דעתכם/ן על השיר שכתבתי?

בלילות חושב עליך ונקרע מגעגועים,
נזכר איך פעם היינו אוהבים.
נזכר ביחסים של אמת אל מול עולם שקרי,
זוכר את פנייך שזהרו כשהיית איתי.

ועכשיו את אינך אז יצאתי לבדוק ולחפש,
למה ומדוע השלכת את לבי לאש.
וכיצד זה הכל נגמר בלי להשאיר דבר,
ומה עשיתי שנועדתי לגורל כה אכזר.

ואז לפתע הבנתי: אין בלילות לא געגועים,
וגם לא היו פעם אוהבים.
אין אמת מול עולם שקרי,
ואין ולא היו פנים שזוהרות כשהן איתי.

יש רק אותי שמדמיין דברים שלא קרו. ואולי גם לא יקרו.