אתם מאמינים בשברון לב?

אתה יודע שזה דימוי נכון? כן, יש דבר כזה, לא תמיד פשוט להתמודד עם זה.

אתה חווית שיברון לב? תחשוב, שהדבר הכי טוב שקרה לך אי פעם עזב אותך. בגד באמון שלך. תחשוב על זה. ואני לא מדבר רק על אהבה בין בני זוג, אלא בכללי, בחיים. שדבר טוב הולך לך סתם ככה, אתה מרגיש פשוט בקרקעית. כי לדמיין את החיים שלך מבלי הבן האדם הזה באותו רגע, זה קשה. ואני לא יודעת למה אתה מדבר ככה, אבל אם חווית אתה אמור להבין.
זה קל להגיד, אבל זה קשה.

שואל השאלה:
אני מבין שזה דימוי... אני פשוט חושב שהדימוי מוגזם. אנשים כאלה שאומרים שנשבר להם הלב מגעילים אותי... הם סתם נראים לי כמו אנשים חלשי אופי שלא יודעים לקחת דברים בפרופורציות. אפשר לחשוב כבר מה קרה... שיואו. אחד החברים שלי, חברה שלו עזבה אותו והוא אמר שהוא מרגיש שנשבר לו הלב... אז פשוט התחלתי להתעצבן עליו, כי אני פשוט לא מסוגל לשמוע את זה.

אני חושבת שאין לך שום זכות לשפוט בצורה כזו. להתמודד במקום לרחם על עצמם?
זה כמו להגיד לאדם בדיכאון לצאת מזה. לאדם עם חרדות אתה מגזים.
בא לך לירוק עליהם? תסתכל על עצמך
אתה מגעיל אותי. בלשון המעטה אני מלאה בעצבים ואני לא יכולה לראות אותך איכס.
אני מבינה את זה במאה אחוז ואתה רק בן 14 מוח לא מפותח, שתגדל תבין. יש מפותחים בני 14 חבל שאתה לא אחד מהם.

לא מאמינה באהבה, וגם לא בשברון.
זה פשוט; אהבה זה משיכה מינית וחיבור באופי, עם השנים נקשרים, וכשנפרדים זה מזו זה יכול להיות עצוב כי נקשרת אל הבנאדם.