9 תשובות
מבינה למה את כועסת, תני לעצמך זמן להרגע וכשתהיי מוכנה תחזרי לדבר איתה (: בהצלחה תמיד כאןן (::
באיזה קטעע היא נוגעת ללך בזהה
באיזו זכות?
זה בצדק שאת כועסתת!
תמשיכי! תראי לה שמה שהיא עשתה לא מתקבל על הדעתת
את צודקת... למרות שהיא אמא עדיין אין לה זכות לפלוש לפרטיות של בן אדם (אלה אם היא חוששת לחיו- לחיים שלו)

ממליצה לך כרגע להרגע ולא לדבר איתה כשאת עצבנית ושזה "טרי", תחכי קצת ואז תדברו ותסבירי לה שזה חדירה לפרטיות והפרת אמון ושאת מקווה שהיא תוכיח לך שאת יכולה לבטוח בה שוב ולא להתחיל להחביא דברים..


מקווה שעזרתי:)
אני מאמינה שהיא רק מנזה לעזור לך ומבוהלת קצת.. היא דאגה לך אחרי הכל. נכון שזה לא מתבטא הכי טוב כרגע, אבל זה מה שנכון
ואי אם זה היה קורה לי אני הייתי מתעצבנת ברמות
ויש מצב שזה קרה ואני לא יודעת
אני מבינה איך את מרגישה לגמרי
האמת שהיום הלכתי לבית של אבא שלי ואני לא מתכוונת לחזור לבית של אמא שלי בזמן הקרוב והמחברת שלי שם ועכשיו גרמת לי לחשוב על זה ואני מפחדת שהיא תקרא לי שם
אנונימית
תראי, אני מסכימה שזו חדירה לפרטיות.
אבל אולי זה היה לטובה.
רשומים שם, כמו שאמרת, דברים דיכאוניים ואובדניים.
והיא אומרת שאת לא משתפת.
אני חושבת שהיא דואגת לך כרגע, וזה שהיא קראה את זה אומר שהיא יכולה לעזור לך יותר טוב.
וכן, זו חדירה לפרטיות ומרגיש נורא עכשיו, אבל זו אמא שלך, והיא יכולה לעזור לך.
וזה שהיית צריכה להוציא את הרגשות והמחשבות על דף אומר משהו, את לא חושבת?
חוץ מזה, אם היא עברה על מחברת השירים שלך, אולי זה אומר שהיא לא ידעה איך את כותבת ועכשיו היא יודעת. וכשאתה מגלה משהו חדש על הילד שלך, אתה מעריך אותו יותר, ואני בטוחה שהיא גאה בך על איך שאת כותבת. בניגוד לציור לדוגמא, הרבה יותר קשה להראות לאנשים דברים שאתה כותב, אני מכירה את זה מניסיון.
כן אפשר להחזיר אמון, ולדעתי היא פשוט דאגה או הסתקרנה.

אני מבינה איך את מרגישה, זה מאוד מרגיז וזו כן חדירה לפרטיות, אבל רק רציתי שתראי עוד צד של מה שקרה, צד יותר חיובי.
זה לא אדם זר, זה לא אדם שאת מכירה אבל הוא רחוק ממך, זו אמא שלך. אמא שדואגת ואוהבת ורוצה שתשתפי אותה במה שעובר עליך.
לדעתי כדאי לך להרגע, לחזור הביתה ולדבר איתה. אני בטוחה שהיא מודאגת ואולי אפילו כועסת על עצמה.
ואו גם לי זה קרה. אני די בדיכאון ויש לי חברה קרובה שגדולה ממני בכמה שנים שמבינה בזה והיא אמרה לי לפרוק דברים ולכתוב במחברת וזה מה שעשיתי והכל יצא ממש דיכאוני וכתבתי דברים נוראיים ומסתבר שאמא שלי קראה בזה. זה היה פשוט נורא באותו הרגע שגיליתי ורציתי להרוג את עצמי אבל בתכלס זה יצא ממש טוב כי היא הבינה אותי ועזרה לי. אז לפי דעתי פשוט אל תעשי כלום ותחכי לראות אם היא תדבר איתך
זה הגיוני שאת כועסת..
אבל צחשבי, זאת אמא שלך!
היא כנראה ראתה שעובר עליך משהו והיא רוצה לעזור לך
מבינה את הכעס.. אבל תתחילי בלחזור הביתה
מסכימה אתם פה^ אולי זה יכול לפעול לטובתך קצת