אם נגיד הייתה לכן חברה טבעונית שכל פעם

הייתי אומרת לה שתפסיק כבר כי זה מעצבן

הייתי אומרת לה שאני יודעת ושתפסיק כל שניה להזכיר את זה
אבל זה רק אם זה באמת אחריי כל מאכל

קצת מעצבן. הייתי מסבירה לה שזה טיפה מעיק אבל כמובן שאנסה כמה שיותר להתחשב בה

בתור צמחונית הייתי מתעצבנת ממש. אחותי אל תיכנסי לאנשים לצלחת

הייתי אומרת לה שלא אכפת לי.
או שמפסיקה להגיד את זה לידה.

הייתי טבעונית, ואם הייתי ככה הייתי מעדיפה שיתקעו לי מזלג בגרון
שונאת שנכנסים לצלחת של אחרים

הייתי אומרת לה שזה מעצבן ושלא תתערב לי במה שאני אוכלת

לא היה אכפת לי אני פשוט אגיד לה שאני יודעת שזה לא טבעוני או שאפשר לבקש בשבילה טבעוני.. (אני חיה עם טבעונית בבית אני כבר רגילה)

הייתי ישר חושבת על האלו שאומרים "לא כשר" הייתי מתעצבנת, כפייה טבעונית

אגיד לה שיש פיצה טבעונית.

הייתי אומרת לא כל דבר צריך להיות טבעוני.

היא פשוט לא הייתה חברה שלי. אם אני לא מעירה לה על האוכל שלה למה היא מעירה לי על שלי? יש הבדל בין לנהל על זה שיחה לבין להעיר על זה כל פעם