אני הרסתי את עצמי.. אני כבר לא יודעת מה אני ומי אני.. אני מרגישה שהרסתי לעצמי את החיים... מה לעשות?

היי.
אני לא יודעת מה קרה לך בחיים, אבל אני יודעת שתמיד אפשר לשנות, גם אם לא את המצב עצמו אפשר לשנות את הגישה ואת ההתייחסות שלך אליו.
יש לך יותר כוחות לשנות ממה שאת חושבת.
אני אשמח לעזור יותר אם תרחיבי.

שואל השאלה:
וואו ממה להתחיל...
אז ככה...
התחלתי להסתובב עם חברים מהעיר הקודמת..
וכולם שם ניראו כאלה מגניבים... והרגשתי שאני פשוט... שייכת לזה.
ראיתי שכולם מעשנים סמים... ורציתי גם לנסות.
עישנתי רק פעמיים ובפעם השניה..
קרתה טעות קטנה... הייתי עם חבר שלי... ועישנו לא שלטנו אחד על השני ומפה לשם... אני לא בתולה יותר..
אני לא מתחרטת על זה... כי אני אישית רציתי את זה...
אבל מרגישה שזה היה מוקדם מידי לגיל שלי...
(לא אכתוב את הגיל מצטערת)
לאט לאט ראיתי איך שהשתניתי... התחלתי יותר לקלל...
יותר להיות רעה.. וקרה...
ופשוט... לא יודעת...
אני כולי מבולבלת... אני שנאתי את האיך שאני נראית והתחלתי להרעיב את עצמי...
ורזיתי... ועכשיו קשה לי לאכול נורמלי... אני אוכלת בקטנה כזה...
אני בוכה כל לילה כי אני לא מבינה מה עובר עלי...
ואיך אני ככה כבר לא מכירה את עצמי יותר...

אני שמחה ששיתפת אותי!
הרבה פעמים אנשים הולכים אחרי מה שמושך אותם, במקרה הזה אלו אנשים שחשבת שאת מכירה והחיים שלהם נראו לך מעניינים, אז רצית בתכלס פשוט להיות חלק מהם, זה הגיוני לחלוטין, הרבה אנשים היו במצב שלך.
לנסות דברים כמו סמים זה משהו שהוא טבעי. הרבה אנשים רוצים לדעת איך זה מרגיש (כנל לאלכוהול או סיגריות) זה לא אומר שעכשיו את מדורדרת. אני אישית נגד סמים, אבל אני יודעת שזה לא אומר עליך כלום שניסית כמה פעמים, פשוט תגידי לעצמך שזה לא בשבילך, אל תרגישי רע עם זה.
לגבי זה ששכבת עם חבר שלך, אני שמחה שאת לא מתחרטת על זה, אבל עצוב לי שהיית תחת השפעת סמים ולא היית באמת מחוברת.
לגבי הגיל שלך, אני יכולה לנחש לעצמי שאת כנראה בת 15-17 למרות שבתכלס את יכולה להיות גם בת 18 ולהרגיש שזה מוקדם, וזה בסדר.
בכל מקרה לגבי הגיל הייתה לי חברה ששכבה עם חבר שלה בגיל 15 ואני יודעת שזה היה מאהבה (היא יזמה את זה כשהם היו 3 חודשים ביחד) ואני יודעת שהיא לא תתחרט על זה. הייתה לי גם עוד חברה שהיא גם עכשיו בת 15 והיא מאוד בוגרת לגילה, זה מאוד תלוי באופי שלך, לפעמים הגיל המנטלי לא תואם לגיל הפיזי.
את לא יכולה לשנות את מה שקרה, אבל את כן יכולה להתייחס אליו אחרת, תסלחי לעצמך על הסמים ועל המהירות, תסלחי לעצמך על הטעויות שלך, תלמדי להבין את עצמך ומאיפה הן באו, תשחררי את עצמך מרגשות האשמה (לי אישית עוזר דמיון מודרך עם מוזיקה מרגיעה ברקע)
לגבי הגוף שלך, אני חושבת שבדור שלנו כמעט לכל נער/ה מתבגר/ת יש תסביכים עם הגוף שלו בגלל מודל היופי, ואני יכולה להגיד לך שגם לי יש כאלו מידי פעם למרות שאני אוהבת את עצמי ואת המשקל שלי (אני מלאה)
גם אני מצאתי את עצמי בשלבים בחיים שלא רציתי לאכול כדי להיות רזה ( למרות שבאותה התקופה באמת הייתי רזה) ומה שעשיתי היה להבין את המקור.
במקרה שלך, אני חושבת שמעבר ללהיות רזה את מנסה להתמודד עם החיים שלך דרך הרעבה עצמית (אולי זה עונש בשביל עצמך? אולי את חושבת שאם תרזי תאהבי את עצמך יותר בגלל מה שעשית? תנסי לבדוק מאיפה זה בא)
בכל מקרה, אוכל הוא צורך, והוא הנאה והוא דבר נפלא, אל תמנעי מעצמך אותו.
תבדקי שאת בריאה, שאת במשקל תקין, תעריכי את זה, אל תהיי אויב של עצמך ותפגעי בעצמך כי בתכלס אנשים יבואו ואנשים ילכו, את נשארת עם עצמך.
אני חושבת שכדאי שתנתקי קשר מכל מי שלא טוב בשבילך ושתבחרי את המסלול שלך מחדש.
חפרתי, אבל אני מקווה שעזרתי לך!