יש לי דיכאון, ואני מפחדת על המשפחה שלי

תקשיבי קודם כל זה ממש יפה שאת למרות הכל דואגת למשפחה והכל, דבר שני העצב שלהם זה בלתי נמנע. מה שכן, את יכולה לדבר איתם יותר ולשתף אותם בדברים שעוברים עליך ככה שירגישו בעניינים וירגישו שהם נחוצים והכל.
אם לדוגמה לא היית משתפת אותם בכלל אז הם היו חסרי אונים לגמרי, לעומת זאת אם את מנסה לשתף אותם גם בלי שיבינו אותך עד הסוף- הם ירגישו יותר נחוצים ויעילים וקשורים אלייך ופחות חסרי אונים.

שואל השאלה:
לט קשה לפספס.. לא נשאר ממני כלום..

יש לך משפחה ואנשים שאכפת להם ממך, ספרי להם על זה