איך אתם מצליחים לפרוק לאנשים את מה שעובר עליכם?

זה בדיוק המקום לפרוק שאתה אנונימי

רק לאנשים שאני לא מכירה יותר קל לי...
אני פשוט משחררת כי הם נותנים לי הרגשה כזאת טובה.

את יכולה לפרוק אצלי! אני זוכר שגם אני הייתי צריך לפרוק דברים ולא יכולתי םע חברים או משפחה כי זה מביך אבל זר באינטרנט מה זה משנה? את לא יודעת מי הוא והוא לא יודע מי את! אםשר אצלי אם תרצי!

גם אם לא מאנונימי אף אחד לא יודע בדיוק מי את

יש לי אנשים שאני סומכת עליהם שלא ישפטו אותי ושיקשיבו לי, רוב האנשים האלו רואים אותי עוברת את מה שקורה בחיים שלי אז יותר קל לי
אם קשה לך לדבר או שאין לך עם מי את יכולה לכתוב זה ממש עוזר
או להוציא עצבים ולצרוח

לאנשים שאני לא מכירה? לא יכולה
לחברים שלי שקרובים אליי אני יכולה, זה היופי שבחברות, שאפשר לסמוך.

חוץ מזה שזה אופי, יש כאלה שקשה להם ויש כאלה שקל להם.

מנסים למצוא אנשים שיכולים להבין אותך או כאלה שעברו את מה שאת עוברת, זה לא מפדח או מביך, זה משהו שצריך להוציא החוצה, אוזרים אומץ ומספרים, קופצים למים. נסי למצוא דרך, אפשר גם בכתיבה, לא חייב דיבור

לי יש שתי אופציות.
או מישהו שאני מכירה, סומכת ואוהבת כדי לספר לו.
או מישהו שאני לא מכירה, מהאינטרנט, שאני יוכל לפרוק ולא תהיה לזה השפעה.
אם את רוצה אני תמיד פה :)

שואל השאלה:
אני לא באמת אנונימית כשאני יודעת שהמערכת יכולה לפרוץ ולדעת מי אני

היה לי קשה, עדיין קשה.
לאחרונה אני מצליחה אצל הפסיכולוג, אבל היו פגישות שפשוט שתקתי.
מה שכן עזר לי, אני רושמת את מה שאני רוצה להגיד על הדף ופשוט קוראת את זה.
וגם אני אוהבת לפעמעם לדבר למראה, זה מוזר אבל זה עוזר לי.

זה לא בעיה ברגע שאני מודעת למי אני מספרת ואני יודעת שלא ישפטו אותי,
ואין סיבה לחשוב ככה יש כאן הרבה שלא שופטים ואין לך סיבה לחשוש או משהו כזה כי את לא מכירה אותם אז זה לא משנה

שואל השאלה:
ואם אני בעצמי לא יודעת מה עובר עליי אבל אני מרגישה שעובר עלי משהו? מה עושים??

את צריכה להבין מה עובר עליך, תשאלו את עצמך שאלות לגבי סיטואציות שקרו לך והרגשת בהן לא טוב

שואל השאלה:
אבל אני לא מצליחה להבין..
אני פשוט טעות אנוש

כדאי אז שתדברי עם מישהו ותנסו להבין ביחד.
מה את מרגישה?

שואל השאלה:
לא יודעת

את לא מרגישה כלום?

שואל השאלה:
אמרתי לכם אני לא יודעת מה אני מרגישה ומה גורם לזה אני פשוט מתוסכלת ..

את לא טעות אנושית בכלל, מה קרה? יש לך דיכאון קליני? בעיות במשפחה? הפרעות אכילה? עברת משבר קשה? אובדן של מישהו קרוב? התעללות, התעללות מינית? אלימות? אונס? הטרדה מינית? בריונות במשפחה או בכיתה? שנאה עצמית? אז אולי תנסי לטפל בגורם למה שאת מרגישה רע, מה הגורם בדיוק?

שואל השאלה:
לא לא לא
עזבו רק שאלתי איך אתם מצליחים לפרוק לא מעבר

נכון אבל אנו רוצים גם לעזור לך לטפל בגורם הזה וזה גם חלק מהפריקה, לספר מה גורם לך להרגיש רע יותר, וחלק מזה יכול להיות שקרה לך משהו נורא שאת מפחדת לספר אותו בגלל פחד משפיטה או חוסר הבנה במצב

שואל השאלה:
מי אמר שאני רוצה לפרוק?

אולי את כן תרצי לפרוק מתישהו, אם את רצית להתעניין איך אנשים פה מצליחים לפרוק ואם זה לא מפחיד אותם, נראה שאת רוצה לדעת איך הם מסוגלים לפרוק ולמרות שאת לא יכולה לפרוק לאף אחד. נראה שאולי את רוצה לפרוק אבל חסר לך אומץ וכוח לפרוק בגלל שאת מפחדת מה שיגידו ויחשבו עליך, וגם בגלל שאת לא סומכת על אנשים כי למי שסיפרת לו לא היה אמין בכלל ופגע בך

שואל השאלה:
אני לא ארצה

שואל השאלה:
סתם אני רוצה לדעת זה לא אומר שארצה

את כן תרצי, כי זה יכול לעזור לך בעתיד להרגיש טוב יותר, למה את מסרבת להוציא את זה החוצה, את באמת כל כך רוצה להמשיך לשמור את מה שזה לא יהיה בלב שלך ולסבול מזה יותר מדי? זה כמו רעל, בסופו של דבר את לא תוכלי לחיות עם זה הרבה זמן ולהיות עם זה ככה, באמת, אפשר להשתגע, אף אחד לא מסוגל לשמור דברים כאלה בלב שלו, ועוד שאלה דברים כבדים מאוד, רגשות, תחושות, פחדים וכל זה, זה כמו רעל שמרעיל אותך, את בטוחה שאת רוצה להרוס את עצמך נפשית ולשמור את זה? זה יכול לשגע אותך, את עלולה להתופצץ יום אחד

אני אישית לא יכולה פשוט.
זאת לא הדרך המתאימה בשבילי להוציא דברים.
ניסיתי וזה לא עובד לי, לפחות לא דרך התכתבות שיכולים לקטוע אותי באמצע כל שנייה.
יש רק מישהי אחת שאני מצליחה לפרוק לה לפעמים, כי היא פשוט נותנת עצות מדהימות ואני מאוד מעריכה אותה. היא לא מהאתר.
אבל בכללי אני לא מצליחה לפרוק לאנשים בדרך כלל.
לפעמים מה שעוזר לי זה למלמל לעצמי סיפור שאני ממציאה במקום. אני מספרת סיפור של דמות כלשהי, ופשוטממציאה על המקום את הסיפור שלה, גם אם זה משהו ממש גרוע ומוזר ולא זורם בשלוף.
זה עובד לי לא רע.

במילה אחת פ ס י כ ו ל ו ג
זה אחד הדברים שהכי יוכלו לעזור לך במצב כזה (מניסיון).
פסיכולוג הוא בן אדם שאת שופכת בפניו את מה שאת מרגישה וחווה, מבלי שהוא ישפוט אותך, הוא יקשיב לך הקשבה מלאה ויישמור על מה שאת מספרת לו רק ביניכם.

בכל אופן, למקרה שאת לא משיגה כרגע פסיכולוג מכל סיבה שהיא:
*יש קווי טלפון להתקשר אליהם כדי לקבל עזרה נפשית. עמותת ער"ן למשל.
*אולי אפשר לדבר עם מישהו במשפחה (?)
*לדבר עם היועצת בבית הספר (?) למרות שאני מבינה אם זה מביך.

באינטרנט קל לי כי אלו אנשים שלא מכירים אותי ולא יכולים לשפוט אותי לרעה
לאנשים אמיתיים פחות קל לי

שואל השאלה:
אני לא אלך לפסיכולוג אני אראה מוגבלת וזה יוריד אותי מדיכאון לדיכאון חמור

אז יש לך דיכאון? בעצם זה לא יהפוך אותך לחריגה אם תלכי אליו, יש מקרים שהוא עוזר וחלק פחות.

שואל השאלה:
אני לא אלך אליו בשום מצב

למה? אין לך מה לדאוג, זה לא יהפוך אותך למשוגעת חס ושלום, אולי הוא יעזור לך במה שאת עוברת לפחות

שואל השאלה:
אני לא אלך וזה לא מה ששאלתי

יש היום מלא אנשים שהולכים לפסיכולוג את לא צריכה להתבייש בזה

לא פורקת לאף אחד במציאות, אין לי למי לפרוק.
בדרך כלל אני פורקת כאן. ומחזקת את עצמי אם התשובות של אנשים פה רק עושות לי עוד יותר רע.

בסדר אבל ממה את מפחדת אם כן תלכי אליו? אנונימית למה התשובות של אנשים פה עושות לך רק רע? או שזה ההפך?

שואל השאלה:
ממה יש לי לפחד אני לא רוצה ללכת אליו וזהו

טוב, אבל למה את מתנגדת ללכת אליו?

שואל השאלה:
ככה

אוקיי, הבנתי.-.

אני עצמי אישית פשוט לא מצליחה