9 תשובות
שבעיזים זה חרא תקופה מעצבנת.
אחרי שבמו ידי הרסתי לעצמי הכל וחוויתי את ההרס העצמי בכל עוצמתו, התחלתי לא מזמן עם שלבי ההתמודדות שלי.
אם לטוס לקנדה עם המשפחה שלי או להישאר בארץ עם החבר שלי...
יש התמודדויות, בעיקר זה מטריד אותי בלילות.. יצא חרוז;)

זה כאילו מה אני עושה עם עצמי ומחשבות על העתיד, ופרידה ממישהו שאהבתי, ו...
בקיצור, משתדלים להתגבר על זה.
אם לאונן על נטע אלחמיסר
או ליאת הר לב
לא יודעת אם ללכת לפנימייה או להישאר. כאילו מאוד טוב לי בבית הספר ויש לי חברות וידידים אבל מצד שני, אני רוצה להתנסות בכל מיני דברים חדשים ולפעמים אני גם רוצה לעזוב את הבית.
להמשיך בחיים שלי ללא מי שאהבתי
אחת שאני פשוט מבלבלת ומדאיגה חברה שלי בגלל סיבה מטופשת.
השנייה שנתנו לנו כמות עבודות מטורפת ואני צריכה ללמוד עוד דברים במקביל לבית ספר והמורים פשוט לא קולטים את זה. זה לא פאקינג חוג זה תואר אמיתי, אלוהים.
כל מורה חושב שיש לנו את כל הזמן שבעולם לעבוד, זה משגע!
ויש לי טיול, ויש לי חברות, ובחיים קוסקוס יש לי חיים!
התמודדות עם ההתרגלות לתיכון אני מניח
באותו הנושא: