רק אני חושבת שזה בלתי אפשרי לא לשבור שמירה בשלב מסוים?

כאילו באמת.
ארבע שעות בתוך תא קטן, שטח מת. אין אף אחד!
אין עם מי לדבר כי העמדה השנייה בקצה השני של העולם.
ומותר רק לחשוב או לדבר בקול רם או לשיר.
כל דבר אחר זו שבירת שמירה. לפחות בבסיס שלי.
זה מה זה לא רציני כל העניין הזה.
בסדר, ארבע שעות בלי טלפון אני יכולה להסתדר עם זה, בלי ספר או כל דבר אחר שאפשר לקרוא-גם סבבה. זה באמת מוציא מריכוז אנשים.
אבל לפחות פנקס קטן ועט שירשו להביא, קצת לקשקש, לעשות משהו. אני כל כך משועממת שהתחלתי לספור את העיגולים שיש על הנשק והשמירות רק התחילו.