בשבוע האחרון אני מרגישה ככ חרא, ושאין לי טעם לחיות.

"חבר" שלי נפרד ממני בהודעה אחרי שנה וחצי ביחד,ואז חסם אותי. ניסיתי לעשות שינוי במראה שלי,צבעתי שיער וזה גרם לי להרגיש מדהים. בשלישי ורביעי הלכתי לעולמות והיה כלכך כיף. אבל... עכשיו חג. אין לי כלום. אני מרגישה ריקה מכל דבר אפשרי. אני לא רוצה לחיות אני רוצה רק לחבק את הכרית שלי ולבכות. למרות דלא בכיתי בגללו כבר די הרבה זמן. חתכתי פעם אחת,וזה היה כי פשוט לא הייתי מסוגלת, הכאב הזה הסיח את דעתי ממש.
אני לא יודעת מה לעשות. החיים שלי ריקים... אני רוצה לישון לנצח, או לחתוך לעצמי את הכול עד שאני כבר לא אהיה. אני לא אעשה את זה כי אני חתיכת פחדנית. אני לא רוצכ להיות כאן, אבל גם רוצה להיות כאן. איך יוצאים מזה איך מתקדמים הלאה איך לא פוגעים בעצמי
קשה לי. ככ קשה לי. אני ככ לבד.