איך זה מרגיש לחיות בלי אמונה?

חופשי

מרגיש חופשי, ללא הגבלות

בלתי אפשרי
האמונה היא זאת שמחזיקה את האדם שפוי בעולם מטורף כמו שאנו חיים
זה ממש חיבור למקור כוח ו 'דלק'
האמונה (אבל בדרך הנכונה ולא אשליה של אמונה) זה הביטוי להכי טוב שיש באדם,

אני מרגישה שלמה עם עצמי, לא תלויה בשום דבר

כל מי שאומר חופשי לא מבין מהחיים שלו.
אדם מחפש כל הזמן תעסוקה מה יענג אותו ויגרום לו אושר. והוא במרדף אין סופי כל החיים שלו והוא מסכן. וזה אדם ללא אמונה. בגדולאני לא ארחיב. אבל מסכן וממש לא חופשי

לאו דווקא. יש המון אנשים שמוצאים את האושר שלהם לא בתוך אמונה.

ואיך זה? רגיל, כלומר כל החיים שלי אני חיה ככה אז זה כל מה שאני יודעת. מה שכן, אלו חיים חופשיים יותר, וחופשיים יותר מבחינה מחשבתית.
לדוגמה, הרבה פילוסופיות ודברים ריאלים כמו מדע, הייתי צריכה לפסול אם הייתה לי אמונה, ובגלל שאין לי, אני מרגישה פתוחה יותר בקשר לזה, שזה מעולה.

את לא חייבת לפסול את המדע או פילוסופיה כלשהי אם יש לך אמונה, להפך האמונה עוזרת לנו להבין שהדברים הללו נכונים ואמת... התורה הולכת לצד המדע ולא סותרת אותה כמו שהרבה חושבים

זה מרגיש טוב, לא מחוייבת להמצאה כלשהי ולא צריכה לקיים כל מיני מנהגים ומצוות שהדת שלי אומרת לי לקיים

אם הכוונה לאמונה דתית אז - טוב. מצוין. למעשה ממש ממש בעננים.

התורה סותרת את המדע, והמדע לא תומך בקיום ישות אלוהית, שעליו מתבססת הדת.
ותאמיני לי שהמון פילוסופיות ודברים שקשורים למדע הייתי צריכה לפסול, רק בגלל שהם סותרים לחלוטין את האמונה הדתית. האמונה הזו מאוד מצומצמת בשביל בן אדם כמוני.

להרגיש חופשי זה להאמין.
זה נראה כאילו התורה והמצוות מגבילה את החופש של האדם אבל מי שמאמין באמת יודע שהאמונה זה החופש להיות הכי אנחנו בדרך הכי טובה.

אני דתי אבל לא פוסל דברים מפילוסופיה או מהמדע.
אם זה משהו טוב אני מוסיף אותו לעצמי