3 תשובות
את האמת שבהתחלה התגעגעתי.. היה לי קשה לא לראות יותר את האנשים שהתרגלתי אליהם ביום יום, ובכללי, לאט לאט התחלנו לאבד קצת קשר עם החברים כי כל אחד התגייס / עבר לעיר אחרת / התחיל ללמוד.
אבל מתרגלים לזה מהר מאוד, בשנייה שמוצאים מסגרת אחרת. אני למשל התחלתי לעבוד חצי שנה אחרי שסיימתי ללמוד, ולאט לאט האנשים בעבודה הפכו להיות האנשים שאני רגילה לראות ביום יום. שלא לדבר על זה שהייתי רואה הרבה אנשים מהבית ספר יותר, בקניון, באוטובוס, וכן אפשר לשמור איכשהו קצת על קשר.
עכשיו כבר פחות מתגעגעת, בכל מקרה :)
אבל מתרגלים לזה מהר מאוד, בשנייה שמוצאים מסגרת אחרת. אני למשל התחלתי לעבוד חצי שנה אחרי שסיימתי ללמוד, ולאט לאט האנשים בעבודה הפכו להיות האנשים שאני רגילה לראות ביום יום. שלא לדבר על זה שהייתי רואה הרבה אנשים מהבית ספר יותר, בקניון, באוטובוס, וכן אפשר לשמור איכשהו קצת על קשר.
עכשיו כבר פחות מתגעגעת, בכל מקרה :)
האמת חח רק להפסקות, ולשיעורים שאהבתי.
רק למגמה שלי ולטיולים.
אם הייתה אפשרות לחזור על הלימודים ושרק האופציות שציינתי היו קיימות - כן היה לי טוב שם.
אם הייתה אפשרות לחזור על הלימודים ושרק האופציות שציינתי היו קיימות - כן היה לי טוב שם.
באותו הנושא: