אם אני עומדת בצפירות ומשתתפת בטקסים של יום הזיכרון, אבל עדיין אני בטלפון בטלוויזיה, אני מכבדת או לא?

כן

את מכבדת, זה בסדר גמור.

כן

כן.

אם את רוצה ללכת עם כיבוד האבל עד הסוף אז נמנעים מקומדיות, ודברים שמחים מתרכזים בדברים שיותר קשורים נגיד ליום הזיכרון וההיסטוריה ואז ב-20:00 חוזרים לראות

את מכבדת.

ותאמיני לי שכבוד זה לא קשור לאיזה שיר את שומעת היום או איזה סרט את רואה.
לכבד מישהו זה להרגיש באמת את הצער והסבל שהוא עבר, ולא יענו ל"התחזות"
כמו ש per מכריח את החלק מהמשתמשים פה לבכות בכוח על דברים שהם לא מרגישים אשמים בהם.

להרגיש את הצער והסבל שהוא עבר זה להגיד ביום הזיכרון " אז מה עם כמה אנשים מתו"? להרגיש את הצער והסבל זה דרך לראות קומדיות לשמוח לצחוק כאילו זה רק "עוד יום "? החייל שמת מזדהה איתך כשאת רואה קומדיה וצוחקת כשהוא קיבל את הכדור בראש ועכשיו בקבר? את יודעת בכלל מה המשמעות של "להרגיש" בכלל תגידי לי?