אני לא רוצה להתמודד עם עצמי יותר

אני כאן בשבילך. תהיי אופטימית, לכל בעיה יש פתרון, אל תתני לקושי להגדיר את החיים שלך.

אני אשמח לדבר איתך :) על כול מה שבאלך
ואל תדאג הכול יהיה בסדר

אל תוותרי, תהיי את ואין בזה משהו רע, למצוא דבר טוב לחיות, תמצאי את החום של האנשים שקיים לפחות, את צריכה להילחם ואסור לך לוותר, את לא צריכה למות, מה עם הורים או חברים?

וואו. אני כאילו כל-כך לא מסכימה איתך אבל מצד שני, מסכימה איתך כי אני מבינה אותך. סוג של.
אני מכירה את ההרגשה הזאת אז אין לי זכות לשפוט אותך או משהו.
גם אני הייתי ככה.
אני רוצה להגיד לך שאת בתקופה כזאת שהעולם מאפשר לך לחיות את החיים שלך בדרך שאת תבחרי לחיות.
את לא נמצאת בכלא אמיתי, הכלא הזה שאת מרגישה שסוגר עליך הוא למעשה בראש שלך ולא בשום מקום אחר.
הפסיכולוגיה שלך כל-כך חזקה וגוברת עליך, שאת מרגישה שהיא פשוט מנצחת אותך. על סף ייאוש. אין דבר כזה "הכל קר".
אין דבר כזה "הכל שחור".
אין דבר כזה "אני כישלון".
החיים הם לא שחור לבן.
יש אנשים טובים, ויש אנשים רעים.
יש הצלחות ויש כישלונות.
כך שברגע שאת אומרת שהעולם קר, שהחיים לא טובים, שהכל ככה וככה..
זה לא נכון. את צריכה להרגיל את עצמך להסתכל על הדברים הטובים שאת בינתיים לא מצליחה למצוא בחייך,
ולשנות את הפרספקטיבה שלך על עצמך ועל העולם.
ברגע שתאפשרי לעצמך לעשות את זה, וזה לא כזה פשוט אני יודעת, את תראי שכן יש את הדברים היפים ששווה לחיות למענם
ואפילו תצליחי ליצור את בעצמך דברים יפים וחוויות שוות וסביבה טובה יותר.
אין דבר כזה לוותר.
זה או למות - או לחיות מכל הלב.
אין לוותר.
ואם התכוונת לוותר במובן של למות, תאמיני לי שתפסידי הרבה יותר דברים כשתהיי בקבר, מאשר כשתחיי את החיים שלך ותנסי לשפר אותם. החיים שלך סוג של רק התחילו.

אל תלחמי בעצמך.זה מביא רק סבל.
רק תעשי דברים שאת אוהבת.
ותתחילי להיות מודעת להכל.
תעשי דברים, תשקיעי את כולך.