7 תשובות
תחשבי על דברים טובים, תראי דברים שיגרמו לך לצחוק.
תנסי לחשוב אופטימי בכוח גם אם את לא מאמינה לזה בהתחלה וזה מרגיש לא נכון זה מחלחל לאט לאט
תזכרו שמחשבה יוצרת מציאות
אני באמת לא מבינה מה הבעיה. זה הדבר הכי נורמלי שיש. גם לי יש תקופות כאלה
שואל השאלה:
הבעיה שהתקופה שלי נמשכת כבר שנה ואני לא מצליחה לתפקד כמו בן אדם נורמלי.
אני לא מצליחה להתרכז באף שיעור, כל הזמן מבקשת לצאת, לא מצליחה להתכונן למבחנים ולעשות עבודות ואני בכיתה ט שזו שנה חשובה בשביל להתקבל למגמות וזה
אנונימית
קרה איזה משהו?
שואל השאלה:
אני מניחה שנהיה לי יותר קשה בלימודים פשוט.
ואז ישר נלחצתי וריחמתי על עצמי שאין לי זמן לתחביבים וחברות, במקום ללמוד נורמלי.
לא הצלחתי ללמוד, הייתי שקועה במחשבות כל הזמן,
ההורים שלי כעסו עלי שאני לא מתקדמת לשום מקום,
רבתי איתם הרבה, זה גם העסיק אותי
נהייתי עצבנית, ממש רציתי שמישהו יעזור לי וניסיתי לדבר על זה עם חברות אבל נראה לי באיזה שהוא שלב נמאס להן כי כנראה חפרתי להן יותר מדי
מרגישה מצד אחד מוקפת באנשים מצד שני אין אחד שיכול לעזור לי וגם אני לא מצליחה לעזור לעצמי
אנונימית
את יכולה להצליח לעזור לעצמך, נסי להשתפר בלימודים כמה שאת יכולה, נסי למצוא זמן לחברות, נסי לדבר עם ההורים שלך על זה.