חרדות חברתיות משפיעות קשה על היום יום

היי, אני עומר, ביום שלישי אני אהיה בן 20.
כבר כמה שנים טובות שהחרדה החברתית תופסת מקום חזק מאוד בשגרת היום יום שלי, קיבלתי 21 נפשי ויצאתי מהצבא בגלל החרדות הללו.

אני לא מסוגל לעלות לאוטובוסים בכלל, אני בדרך כלל מפספס כמה אוטובוסים לפני שאני עולה על אחד, [הרוב מפוצצים] עד שמגיע אחד שהוא דיי ריק, אני לרוב מנסה להימנע מלעלות על אוטובוסים ודברים כאלה.
בודק 10 פעמים מקומות אוכל ציבוריים על מנת לבדוק אם הוא מלא או טיפה ריק על מנת שאני אחליט האם להיכנס לאכול שם או לא.

במהלך הצבא ובמהלך החיים שלי, ניסיתי להתאבד מספר רב של פעמים, בטירונות אחרי שהוצאתי בתים הייתי לבד בחדר, ופשוט הכנסתי כדור חי שמצאתי לנשק וטענתי, שמתי מתחת לראש ולא יריתי, כי פחדתי וחשבתי שאולי בסדיר או בהמשך החיים בכללי יהיה יותר טוב וכדאי לתת הזדמנות, טעיתי.

במהלך הסדיר ניסיתי להתאבד יותר מדי, ללא הצלחה. הייתי במיון 3 פעמים עקב שבלעתי יותר מדי כדורים, שתיתי אקונומיקה, ואף ניסיתי לחתוך גם בנוסף, שום דבר לא הצליח לי, ונשארתי בחיים.

3 פסיכולוגים, 2 פסיכיאטרים עברתי ושום דבר. זיהו שזה מוגדר כמצב קיצוני ולא בדיוק ניסו לעזור, אלא יותר ניסו לדחוף לצאת מהצבא. לקחתי כדורים המוגדרים כסמים קשים, אסיבל, קלונקס, סרנדה וסרטלין. בגלל עניין עם משטרה צבאית וכלא 4 לבסוף יצאתי.

חוץ מהחרדות החברתיות אף פעם לא הייתה לי אהבה, וכן ניסיתי להתחיל עם בנות, קיבלתי בעיקר ורק דחיות, לא חשוב איך ניסיתי וכמה עזרתי וכמה הייתי שם, לא ראו בי מעבר.

לפני שעה בערך שתיתי 22 כדורים [10 כדורים סוג אחד, 10 כדורים סוג שני, 2 כדורים סוג שלישי] שתיתי קצת מסיר שומנים ואני משום מה מרגיש פיקס, מרגיש מצוין כאילו שום דבר לא קרה.

אני כן אדם עם תוכניות, כרגע עובד וחוסך כסף לרכב ולקורס מחשבים שאני עומד לעבור, אבל מה שאני עובר ביום יום לא שווה את הסבל שאני עובר כל הזמן.

עכשיו אני כותב שוב ומבקש את כל העזרה והטיפים שאפשר, כל ערב כמעט בצבא הייתי מדבר עם ערן [עזרה נפשית באינטרנט] והם פשוט עודדו אותי קצת כל פעם, אבל לא באמת הצליחו לעודד אותי לגמרי. צד אחד כן רוצה להישאר בחיים והצד השני ממש ממש מתנגד ללהישאר בחיים כי בתכלס? החיים שלי לא טובים אליי, בכלל.

תודה רבה, שבוע טוב וקל שיהיה.