אם כבר התחלנו לדבר על הפרעות אכילה וזה

שואל השאלה:
אין לי מושג
אבל תקין לגובה שלי נראלי

שואל השאלה:
אין לי מושג

שואל השאלה:
גובה 150 ומשהו
משקל אני לא זוכר זה זז בין 50 ומשהו ל60 ומשהו

שואל השאלה:
זה קצת מאוד בעיה
אין לי איך

כמו אח שלי
זה בסדר, אתה לא עומד למות מזה.

שואל השאלה:
בררני אני יודע שאני כן אבל זה בגלל הויסות התחושתית
הכל חריף לי
מה לגבי הלפעמים לא אוכל בכלל ולפעמים אוכל המון?
לפני שנתיים הייתי כמעט 70 קילו

אתה ממיס שומן בגלל גיל ההתבגרות.
לגבי ויסות תחושתי, תנסה לאכול מוצרים לא מטובלים.

שואל השאלה:
אוקי זה ככה
בוקר צהריים ובכללי עד שאני חוזר לאיפה שאני גר אני אוכל סנדוויצ'ים
אחר כך בארוחת ערב אוכל אורז בלי כלום/פסטה בלי כלום/משהו הזוי שהמתנדבי בישול הכינו/פילמני אם יש

לא יודע מה זה מתנדבי בישול. אבל זה עדיין נשמע לי כמו אח שלי.
גם לו יש חוסר ויסות סנסורי.

שואל השאלה:
אני אוכל הכל לא מתובל זה לא קשור
אני הרי לא היחיד שגר שם אני לא יכול עכשיו להשתלט על הכל
וגם הרבה פעמים בשר בלי כלום חריף לי
לגבי רופא-רופא לא בדק אותי

שואל השאלה:
זה אנשים שמכינים לנו אוכל בהתנדבות

שואל השאלה:
מה זאת אומרת? למה שרופא יבדוק אותי?
ואם אגיד איפה שאני גר שאני חושב שיש לי הפרעות אכילה הם יעקבו אחרי כל צעד קטן שלי לא יתנו לי לנשום בשקט

את לא מבינה איילה, כי את לא היית בכזה מצב.
זה נשמע כאילו הוא באיזה בית מוגן, הדבר האחרון שאתה רוצה לעשות בבית מוגן, זה למשוך תשומת לב. הם יעקבו אחריך כמו תינוק שהולך על גג של בניין. הכל בסדר אחי. אצלי אותו דבר רק עם השמיעה. אני שומע קולות שמשתקים אותי. וכשמחבקים אותי, אני מרגיש כאילו אני עומד למות.

אז אתה יודע מה אני עושה? מנסה להימנע כמה שאפשר.
זה לא אומר שאתה צריך להפסיק לאכול באופן מוחלט.
פשוט תנסה לאכול דברים שלא עושים לך רע בפה.

שואל השאלה:
אני הייתי בטיפול בוויסות תחושתי כשהייתי קטן
הבדיקות דם שלי תקינות (חוץ מהכולוסטרול הגבוה)
אני לא בתת תזונה
והי גם לי יש הזיות תן כיף

כיף.

שואל השאלה:
כיף וירטואלי
אבל תודי שזה נשמע ממש לא תקין שלפעמים אני לא אוכל בכלל ולפעמים אני גורס אוכל

שואל השאלה:
שלי לא
ואוקי

שלי זה אוטיזם ודלוזיות
מוסיף לך גם כיף.

שואל השאלה:
אני מחלק כיפים בחינם לאנשים
אני עושה טוב בעולם