איך אתם מרגישים משמעותיים ונאהבים?

מה עושות כשמרגישות ריק מבפנים כבר כמה חודשים טובים? (כמעט תשעה ליתר דיוק)
שום דבר לא מצחיק אותי או משמח אותי
הפעם האחרונה שנהנתי הייתה בחנוכה האחרון שעשינו סוג של ערב דירה כל השותפות והיה ממש ממש כיף אבל גם אחריו, כשנכנסתי למיטה, שוב הרגשתי שאין לזה משמעות. שהכל חסר משמעות..
אני כן יוצאת עם חברות אבל זה כבר לא כמו פעם. אני לא נהנת..לא באמת לפחות. וגם כשכן נהנת, אחרי שחוזרת הביתה ונכנסת למיטה שוב מרגישה את הבור השחור בלב שלי.
אין לי כוח לצאת גם עם בנים. הכל נראה לי זמני וחסר משמעות.. לא מבינה למה שמישהו ירצה לבזבז את הזמן שלו עליי. בטוחה שבסופו של דבר יתייאשו ממני אז פשוט מסיימת עם זה.
גם מבחינת צבא- בשנה הראשונה היה לי מדהים אבל עכשיו אני רק מחכה שיסתיים. כיאלו הכל קשור להכל והכל נראה כל כך סתם..
קשה לי. רע לי. אני לא מוצאת סיבות לעשות דברים כי שום דבר לא מסב לי הנאה. וגם כשקצת נהנת זה נגמר ואני חוזרת לבכות במיטה
אני מרגישה לבד
כיאלו אין אף אחד שיכול להבין אותי
אני בורחת כל פעם למחשבות שלי או למציאות מדומה או לספרים או למוזיקה
ובא לי משהו שיגרום לי לרצות לקום בבוקר