פרפקציוניזם. טוב או רע?

את תחרותית וגם פרפקציוניסטית ולפעמים זה טוב ולפעמים לא.

ללא שום ספק, רע. מוריד את ההנאות בחיים לדעתי...

אני אישית גם פרפקצוניסטית, מצד אחד זה רע כי את פשוט לא מסופקת מדברים בחיים ומצד שני זה טוב כי את תמיד דוחפת את עצמך להכי טוב שיכול להיות כי את יודעת שאת יכולה להגיע לשם ודורשת את זה מעצמך לדעתי

טוב לשאוף גבוה אבל צריך להיזהר שכשלא מצליחים זה ייהפך לשנאה עצמית

אני גם די כזאת אבל מסתבר שעקפת אותי.
לדעתי ברמה שלך החסרונות עולים על היתרונות.
זה סתם גורם להרבה כאבי ראש, ודאגות מיותרות בתכלס.
זה מנסיון אישי.
אבל כן יש לזה צדדים טובים: שככה את יכולה להגיע למקומות גבוהים.

לדעתי זה ממש טוב שאת שואפת למאה ואת משקיעה ומצליחה בלימודים. אבל את צריכה לא לשכוח גם להנות מעוד דברים ושאם לא תקבלי מאה לפעמים זה לא נורא.

שואל השאלה:
כן כמובן שאני נהנת מדברים אחרים... אבל בכללי התחביבים העיקריים שלי הם ללמוד- גם דברים שלא מלמדים בבית ספר וגם דברים שמלמדים בבית ספר...

לדעתי זה טוב לשאוף למאה אבל יכול להיות שזה לא תמיד טוב כי מצד אחד יכול להיות שתשקיעי יותר מדי על משהו שלא בהכרח שווה את זה ודבר שני יכול להיות שתשללי אנשים דברים עבודות רק בגלל שהם לא מושלמים בשבילך ובסוף היה חסר לך מהדברים האלה אז אני חושב שזה טוב אבל אם נחשלים צריך לחשוב פעמיים עם זה שווה לנסות שוב

זה רע

תלוי לגבי מה, זה יכול להיות טוב ויכול להיות רע, אצלי זה רע כי אם אין מאה או שיצא משהו לא טוב כמו שציפיתי מבחינתי לא שווה

רע..

שאפתנות זה טוב, פרפקציוניזם זה רעל. זה לא לדעת לשחרר גם כשצריך.
וב99 - צריך.

רע מאוד.
צריך לשאוף לא להיות תמיד 100.

בדיוק כמוך. זה סבל.

חחח גם אני כזאת
וקיבלתי במתמטיקה פעמיים 99

ברמה כזאת זה לא טוב ולא טבעי. נועדנו להיות בני אדם לא להיות מושלמים

חח וואו איזה הגזמה עם אני מקבל עובר אני מאושר.

טוב ורע, מצד אחד זה מניע אותך לקבל ציונים טובים. מצד שני, לבזבז את כל הזמן על זה יגרום לך להתחרט, בין אם במוקדם או במאוחר.

שואל השאלה:
אבל בגלל שאני מאמינה שאי אפשר להיות מושלם אז אני רוצה לשאוף למושלם! תחשבו שאני כמו אסימפטוטה (רק שאני שואפת לפלוס אינסוף לא למינוס אינסוף לול)

יש לי את התכונה הזאת, היא לדעתי טובה אבל גורמת לך רע. גם זה תלוי גם באיזה מצב
גם הדוגמה שלך זה לא כזה פרפקציוניזם..

קודם כל שאפו על השאיפות שלך, רואים שיש לך עתיד.
וזה הצד החיובי בסיפור אבל מצד שני זה יכול להוביל אותך למקומות אפלים בהם אם את נכשלת פעם אחת ופעם שנייה זה רק ידרדר אותך ויגרום ליותר מדי מחשבות במה לא טוב במה שעשיתי ולמה אני לא טובה וכו..
לדעתי חשיבות הפרפציוניזם הוא דבר טוב אבל צריך לשים לזה גבולות

זה טוב כל עוד זה במידה וזה לא נהיה איזה אובססיה

זה תלוי במה זה "טוב".
אם "טוב" זו היכולת להשיג מטרות בצורה מיטבית אז פרפקציוניזם זה טוב מאחר וישאפו לעשות הכל בצורה הכי טובה.
אם "טוב" זו נחת נפשית ושלווה אז פרפקציוניזם לא כל כך טוב כי לא תמיד הכל מושלם, דבר שסותר את הרצון והשאיפה של הפרפקציוניסטים.
אם "טוב" זה מכלול הדברים כמו שככל הנראה הכוונה בשאלה אז העניין הוא כמו בכל דבר-מידות, יותר מידי פרפקציוניזם זה לא טוב ופחות מידי גם לא, הכי טוב באמצע.

תלוי.. אני אישית חושבת שבציונים זה מיותר.. כלומר אפשר להגיע ל100, הרבה עשו את זה לפנייך, אז למה לשאוף כל כך בקנאות להישג שכבר השיגו כשאת יכולה להשיג הישגים משל עצמך? כלומר.. מתי לאחרונה ראית כתבה על מישהו ששבר שיא עולמי בריצה או גילה משהו חדש במדע ומתי לאחרונה ראית מישהו שקיבל מאה במבחן? אני חושבת שזה טוב לשאוף גבוה ולשלמות כביכול אבל לא כל דבר שווה באמת שישאפו אליו..
למרות שבאופן כללי דברים פורצי דרך באמת הם לא כאלה שהגיעו לשלמות אלא כאלה שעשו משהו שונה וחדש וזה בעיניי הישג יותר משמעותי..

רע רע רע. ילדים כמוך, למרות שהם לא מנסים לעשות רע וכאלה אבל ילדים כמוך פשוט עושים דיכאון אצל ילדים אחרים שלא מצליחים להגיע ל100 לא משנה כמה הם למדו, אני לומד בכיתת מופת וכולם בכיתה מקבלים מאיות חופשי, יש לי חבר שלא קיבל ציון אחד השנה פחות ממאה, החבר הזה פשוט מכניס אותי לדיכאון ועצבות בכל פעם שאני שומע שהוא שוב קיבל 100, זה נורא קשה להיות בחברה של מאיות ולהיות "המתקשה"..
את חייבת להבין, ילדים שמקבלים 100 בכל דבר הם ילדים שפשוט יושבים וחורשים את כל החיים שלהם וזה עצוב.. יש כלכך הרבה דברים טובים בתקופת התיכון ולא צריך 100% מהתקופה הזאת לשבור על השולחן ולשבור את הראש. אגב, ריספקט אחותי, את כיתה יא ומקבלת *כל* מבחן 100? ניצחת את המערכת, בואי תלמדי מואץ מתמטיקה, אנגלית(מואצים- מסיימים 5 יחידות בכיתה יא ואז לא לומדים אנגלית ומתמטיקה בכיתה יב), 5 פיזיקה ו10 הנדסת תוכנה, גם אז תוכלי להוציא 100 כל מבחן?
סורי על הכעס שהוצאתי פה, פשוט קיבלתי היום ציון הגשה במתמטיקה (כיתה י, מואץ.)

שואל השאלה:
אממ חמוד כן, אני עושה פיזיקה חמש מתמטיקה חמש ואנגלית חמש, ואולי לא 10 הנדסת תוכנה אבל עוד 5 מדעי המחשב חמש מדעי ההנדסה חמש פרוייקט וחמש צרפתית, אז אתה כאילו בא לומר לי שאני לא טובה? כי אני טובה אבל לא על זה אני מדברת, אני מדברת על זה שאני פרפקציוניסטית לא באתי להשוויץ בכמה יחידות אני עושה אבל אם כבר פתחת בתחרות אין לי בעיה להתמודד מולך... אתה מציג את זה כאילו אם זה לא מואץ זה לא קשה...

חח חח חח זה לא מה שהתכוונתי וחבל שהבנת אותי ככה מתוקה, סהכ הסברתי לך שזה לא טוב להיות כזאת, בדיוק מה שכתבת בהודעה מעליי, תחרות? באיזה סרט את חייה שאת צריכה להתחרות עם מישהו על מספר היחידות? כל אחד עושה כמה שטוב לו.. אין לך בעיה להתחרות איתי פחח, וזה לא נקרא להשוויץ? זה לא פרפקציוניזם זה אובססיה. אני רשמתי איפשהו שאת לא טובה? נו באמת את בעצמך אומרת שאת מוציאה 100 כל מבחן, את לא טובה? חלאס לחפש צומי, ישלך 100 בכל דבר בראבו. יש לך 10 יחידות מעלי, בהצלחה עם העומס, אם חשבתי שזה לא נורמלי להוציא 100 בכל דבר עם המגמות שלך זה עוד יותר רע, את מרותקת ללימודים וחבל.
חס וחלילה אם זה לא מואץ זה לא קשה, לא אמרתי גם את זה. החומר הוא אותו חומר.

וואי, וואי כולכם טובים במה שאתם עושים... דיי לפתוח דברים על כאלה שטויות