אני כל כך שונאת את עצמי עכשיו (סליחה על החפירה)

בעיניי תעברי בית ספר את לא צריכה להיות במקום שאת לא מרגישה בנוח להיות בו ובעיקר שההנהלה גורמת לך להרגיש לא בנוח עם עצמך זה אמור להיות הפוך

כל כך אני ואי כל המורות והיועצות לא מבינות כלום מהחיים שלהם

זה ממש לא לעניין שצעקה עליך כך.
ברור שיש לך בעייה וקשה לך. במצב שכזה, צריך וחשוב לדבר איתך בעדינות ולהסביר לך.
אז ראשית, היא טעתה בגדול בהתנהגותה, הייתי פונה אליה ואומרת את זה.
שנית, את ממש לא עלובה. חס וחלילה. יש לך בעייה. נכון.
האם את מכירה מישהו שאין לו בעיות? לכולנו יש.
המורה והמחנכת אולי ניסו לעזור, אך פיקששו.
כעת חשוב שלא "תרדי" על עצמך יותר מדי.
חשוב שתעודדי את עצמך, זה החלק שבך שיכול לעזור.
יש גם אפשרות שתלכי לקבל יעוץ, על מנת להתחזק, ולשנות, להיטיב את מצבך.
אולי תנסי להתחבר מעט, עם מישהי שנראת לך נחמדה?
זה יכול לגרום לך שמחה.
חפשי לך מישהי שאת חושבת שיכול להיות נחמד, ופני אליה ושאלי אותה משהו, כך שתמשיכו בשיחה. אולי את חושבת שיהיה קשה, אז בבקשה תני גם צ'אנס שיהיה קל.
במחשבה חיובית, יותר קל להצליח. יש פחות חסימה.
אולי תנסי את זה כתרגיל.
מאמינה שאת יכולה לשפר את מצבך בהרבה, לחוש יותר טוב, פחות לבד.
זה לא חיב בכלל להיות במינון של המון אנשים. אפשר גם בקטנה - זה כבר יהיה שיפור.
ממש ממליצה לך. זה נקרא להתגבר על הפחד מדחייה.
מאמינה בך.
בהצלחה רבה וחיבוקים.

שואל השאלה:
היא לא צעקה עלי פשוט היא צעקה שאין לי אף אחד
והבית ספר מנסה לעזור לי אבל הם לא מבינים שזה רק מוריד לי תביטחון

איך הגעת לשיחה הזאת? מה אכפת להם? בת כמה את?

שואל השאלה:
לא הגעתי מלא זמן לבית ספר
ואכפת להם כי הם מתערבים בכל דבר
ואני בת 13 וחצי